Joseph Zernik
הנחת העבודה שלי במחקרים שאני מפרסם היא: בעידן הדיגיטלי, הקוד הממוחשב הוא החוק (השקפה ששאלתי מ LARRY LESSIG - פרופ' למשפטים בהרווארד). לכן, חקר מערכות המחשוב הממשלתי מספק מידע יחיד במינו על מהות המשטר. בדיקה מסוג זה של מערכות המחשוב במדינת ישראל מראה שאין כל קשר בין החוק הכתוב לחוק בפועל - כפי שהוא מופעל במערכות המידע הממשלתיות. למצב זה אני קורא "שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז". UNANNOUNCED REGIME CHANGE. נסיבות אלה נוצרו כיוון שמערכות המידע הממשלתיות, לרוחב זרועות המשטר, לא הוקמו כנדרש בחוק וללא פיקוח ציבורי נאות.

Reply
1
August 8 at 3:44pmEdited
Manage
Joseph Zernik
הקמת "רשות הסייבר" ללא בסיס ראוי בחוק היא רק המסמר האחרון בקבורת המשטר כפי שהוגדר בחוק.

Reply
2
August 8 at 2:16am
Manage
Joseph Zernik
"גוף כזה אמור להיות בעל יכולת להגיע לכל מידע אלקטרוני שהוא , לבדוק את השמירה עליו , לבדוק את הצורך בכלל בקימו, והאם הוא פעול על פי חוק (לדוגמה האם מאגר רשום אצל רשם מאגרי מידע) " מה שאתה כותב יכול להטעות.
למשל, לשב"כ יש אחריות בחוק השב"כ לגבי אבטחת "ס
דרי משטר דמוקרטי ומוסדותיו". לשב"כ יש גם מחלקה גדולה לאבטחת מידע (רא"ם). אבל החוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים (התשנ"ח-1998) - הוציא למעשה מאחריות השב"כ את בדיקת ואבטחת גופים מרכזיים למהות המשטר - בתי המשפט, הכנסת, ועדת הבחירות המרכזית, משרד המשפטים, שירות בתי הסוהר, הבנקים. 
Doron Ofek
Manage
Joseph Zernik
בפנייה שלי ל"רשות הסייבר" - דר אבייתר מתניה - שאלתי האם "רשות הסייבר" מחוייבת לאבטחת "סדרי משטר דמוקרטי ומוסדותיו", והאם תבדוק את תקינות מערכות המידע של מוסדות המשטר ואבטחתן (בתי המשפט, הכנסת, ועדת הבחירות המרכזית, משרד המשפטים, שירות בתי הסוהר). בתשובה קיבלתי מכתב חסר תוקף, מפוברק, שיש לראותו כמרמה... Doron Ofek
Manage
Joseph Zernik
לדוגמה: "רשות הסייבר", כמו השב"כ, ככל שניתן היה להבין מתשובת "רשות הסייבר", לא תבדוק את תקינות (כולל ולידציה) מערכת המידע "דמוקרטיה" של ועדת הבחירות המרכזית, ואת אבטחתה. כנ"ל - לגבי מערכות המידע של בתי המשפט, הכנסת, משרד המשפטים, בתי הסוהר,... Doron Ofek
Manage
Ran Sasson
בעצם מוקם NSA מקומי?
Manage
Yoram Leviant
נשמע כמו NSA ישראלי
Manage
Avi Blecherman
אני בטוח שאם תציע להתראיין בנושא גם אצל סדר יום עם קרן נויבך וגם ב לונדון את קירשנבאום ישמחו לתת לך במה לדברים החשובים . אתה גם חבר התנועה לזכויות דיגיטליות

עיתונאי ידוע, זוכה "אות אביר איכות השלטון" הסביר לי כבר לפני מספר שנים - שיש דברים שלא יעברו אף עורך תקשורת בישראל. אבל אולי אם Doron Ofekיסביר את הנושא "בזהירות המתבקשת" זה יעבור... כלומר - אסור לומר את האמת בעניינים מסויימים בתקשורת בישראל...
Manage
Eli Shapira
היי, אם אתה מרצה ויועץ לגופים ביטחוניים כיצד אינך יודע שמזמן השב"כ מרגל נמצא ועוקב אחר תושבי המדינה. ומנטר את כולם??? או שאתה אחד מהם?הגוף החדש כפוף לרה"מ כי נראה שהוא מכיר את השב"כ ולא סומך עליהם, כמו רבים אחרים שהתפכחו. ראה את הקמפיינים שלהם לגייס עובדים... רק,, גאונים. '' ילכו לעבוד שם שורה ישחרר רק המוות.
Guy Mizrahi
למה אתה אומר שהקהילה לא משמיעה קולות?
כמעט כל מי שנשאל ענה שהנושא בעייתי, שהמאגר בעייתי וכולנו לא נספרנו ולא השפענו על החלטה תמוהה ובעייתית של הממשלה. 


למעשה שר אחד החליט שהוא יודע יותר טוב מכולנו.

זה לא שלא אמרנו כלום, העובדה הבסיסית היא שלא משנה מה אנחנו אומרים (ואתה בראש - כזה שמשמיע הכי הרבה) פשוט לא משפיע כלום. האמת היא שהנושא ממשיך להתנהל למרות כל הבעיות, למרות פיילוט שלא צלח, למרות שאין גורמי אבטחת סייבר בארגון, למרות שכל המומחים היו נגד.
Manage
Joseph Zernik
"למעשה שר אחד החליט שהוא יודע יותר טוב מכולנו" ??? אולי אתה תמים, ואולי אני "יוסי קונספירציה".... הקו של שטרית היה עקבי ופעלתני לאורך כל הדרך בעינייני סייבר. אני רואה בו אחד הקדקדים של הכנופיה. בסוף נפל על ענייני מין. אבל משום מה משרד הפרסום של אשתו ממשיך לבחוש בעניינים מאחורי הקלעים... ובמהלך קריירה בשירות הציבור הצליח להפוך לאחד העשירים בכנסת - על פי פורבס...

Reply6 hrsEdited
Manage
Joseph Zernik
הבעיה עם רוב אנשי הסייבר - שהם רואים את התחום בצורה מצומצמת. צריך לראות אותו במסגרת "החוקתית". מאיר שטרית היה גם "השר הממונה על הפיקוח על השירותים החשאיים". וגם שר המשפטים, בתקופה קריטית להפעלת מערכות המידע החדשות בבתי המשפט ויישום חוק החתימה האלקטרונית.

Reply6 hrsEdited
Manage
Joseph Zernik
ראו למשל את מבנה בתי המשפט: במקביל למעבר לניהול אלקטרוני, ביטלו את תקנות בתי המשפט - משרד רישום (1936) מתקופת המנדט הבריטי, שהקימו פה בתי משפט כשירים לפי הסטנדרטים הבינלאומיים. במקומן, תיקנו תחת אהרן ברק כנשיא העליון וטומי לפיד כשר המשפטים את תקנות בתי המשפט -מזכירות (2004). התקנות האלה יסדו כאן בתי משפט בלתי כשירים בעליל, בעיקר בקשר לכך שביטלו כל אחריות של מאן דהו לישרת התיקים והכתבים בבתי המשפט - בקשר למעבר לכתבים ותיקים אלקטרוניים. זה היה לדעתי מהלך מרכזי בהשחתת בתי המשפט בקשר להפעלת המערכות האלקטרוניות. אבל הנושא מורכב מידי לדון בו פה בפרטים.

Reply6 hrsEdited
Manage
Joseph Zernik
אח"כ, היו עדיין בעיות מרכזיות, שכן המערכות אינן תואמות את החוק הכתוב. כלומר - המערכות האלקטרוניות בבתי המשפט היו למעשה "שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז". ואז, ציפי לבני שרת המשפטים, החליטה לכתוב מחדש את "תקנות סדר הדין האזרחי". והיא מנתה ועדה של אדם אחד - השופט משה גל (דמות מרכזית בהשחתת בתי המשפט בקשר למעבר לניהול אלקטרוני) - לכתוב את טיוטת התקנות. אפילו לשכת עורכי הדין - שאי אפשר לחשוד בה בתמימות לרגע אחד - התנגדה למהלך הזה. מעשה חקיקה בלתי תקין בעליל: לא רק שאדם אחד כותב את התקנות לבדו, אלא שהוא שופט (בדימוס), וזה נוגד את עקרון הפרדת הרשויות. אז התמימים יגידו - שרה אחת, שלא מבינה כלום, החליטה שהיא מבינה יותר טוב מכולם. קשה לי להאמין שציפי לבני לא הבינה מה היא עושה... אבל למזלנו תמה כהונתה לפני שהספיקה לסיים את המחטף הזה.

Reply6 hrsEdited
Manage
Joseph Zernik
בקיצור - אי אפשר לדון בנושא הסייבר ללא דיון בנושאים החוקתייים המתאימים. שני הנושאים קשורים אחד לשני ללא יכולת הפרדה - כיוון ש "הקוד הממוחשב הוא החוק".

Reply6 hrs
Manage
Ofer Sheinkin Guy Mizrahi
הסיבה שכל משמיעי הקולות לא צלחו בנושא המאגר היא, לדעתי האישית, העובדה שבמקום להציף בעיות אמיתיות (ויש כאלה הרבה) במאגר, בחרו לנהל מאבק בתפיסה אמריקאית שנראתה לציבור כמופרכת מעיקרה.
למדינה כבר היום יש מאגר תמונות במשרד התחבורה (של רוב האזרחי
ם מעל גיל 17).
למדינה כבר יש מאגר תביעות אצבע בצהל (של לפחות 50% מהאזרחים מעל גיל 18)
למדינה כבר יש מאגר של תמונות תז ודרכון ועוד....
והסיכון שהמשטרה תזייף את טביעות האצבע שלך באתר, פשוט לא עוברת מסך בישראל מכל מיני סיבות החל מהיחס לשוטרים (ידידותי למעט בעת קבלת דוח) ועד הסמכויות של המשטרה לעצור אדם לחקירה (24 שעות) אפילו אם פחות הוכחות מטביעת אצבע באתר העבירה.
Manage
Joseph Zernik
בקיצור - זווית הראיה שלי היא לבדוק את המערכת במבט מקיף, הכולל את זרועות "הממשל העמוק" (שב"כ, מוסד, רשות הסייבר) וכנופיית שלטון החוק כמקשה אחת.

Reply
1
6 hrsEdited
Manage
Joseph Zernik
לפני כשנתיים, הייתה הצעה שנכנס סיפוזיון אקדמי פומבי בנושא סייבר וחוק בטכניון. היו כמה מומחים בכירים שהיו מוכנים להשתתף. אח"כ ניסיתי לגייס את פרופ אסא כשר. יש לו רקע מעניין במיוחד - כיוון שהוא פרופסור למנהל, מצד אחד, "האתיקאי הממשלתי" מצד שני, ומצד שלישי יש לו תואר מאסטר תחת מיכאל רבין במתמטיקה שימושית... אסא כשר כתב לי תחילה שהוא קורא בעיון את מה שאני כותב, ובכוונתו "להיכנס בעובי הקורה". אח"כ הוא אמר שהוא לא מוכן להשתתף בסמפוזיון פומבי בנושא, אלא רק לדון בו בקבוצה קטנה בדלתיים סגורות. ואח"כ - שהוא לא מוכן להיות מעורב בכל עניין שיביע ביקורת על השופטים...

Reply
1
6 hrs
Manage
Joseph Zernik
בואו ניקח לדוגמה את פרשת ורדה אלשייך ו"הפרוטוקולים המפוברקים". זאת הייתה פרשה חשובה מאין כמוה לגבי מערכת המשפט בישראל. השופטת ורדה אלשייך נתפסה בביצוע מרמה והפרת אמונים, מסוג המוכר ברחבי העולם כבר מאות שנים כ"התנהלות חוץ שיפוטית", שאין חלה עליה כל חסינות. אבל היא לא הועמדה לדין, ובעצם לא נענשה בשום צורה משמעותית. אז יש כאלה שישאלו: מה הקשר בין "הפרוטוקולים המפוברקים" לסייבר? השופטים, לשכת עורכי הדין והתקשורת בלבלו את הציבור, כרגיל בכל פרשות השחיתות החמורות. האיטרס העליון של הכנופיה הוא למנוע מהציבור להבין את עומק השחיתות...

Reply1 hr
Manage
Joseph Zernik
אבל פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" היא כולה עניין של סייבר - הונאת ענק ביישום חוק החתימה האלקטרונית (2001) במערכת נט המשפט (מערכת המידע של בתי המשפט המחוזיים והשלום). יצרו מצב בו השופטים יכולים להנפיק כתבים הנחזים על ידי הציבור ובעלי דין ככתבי בית דין אמתיים (אותנטיים), תקפים, ובני אכיפה של בית משפט של מדינת ישראל. בו בזמן, השופטים רואים בכתבים אלה "טיוטות", שאינן כתבי בית דין כלל, חסרות תוקף, שאינן בנות אכיפה. בתמונה: אחד "הפרוטוקולים המפוברקים". הוא נחזה ככתב בית דין אמתי (אותנטי), תקף, ובר אכיפה. אבל נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג והשופטת ורדה אלשייך היו בהסכמה גמורה שזאת רק "טיוטה" חסרת כל תוקף.
https://1.bp.blogspot.com/.../ALSHECH%2BPROTOCOL%2BVER-A.png


ReplyRemove Preview56 minsEdited
Manage
Joseph Zernik
כל מי שרוצה להבין את הנושא לעומק, מוזמן לקרוא את תלונת לשכת עורכי הדין בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" ואת ההחלטה "הסודית" של הנציב אליעזר גולדברג. לא רק שהוא מפרט את העניינים הטכניים, הוא גם מציין בפירוש שההתנהלות של ורדה אלשייך נפוצה בקרב השופטים. אנחנו מדברים יותר מעשור לאחר תחולת חוק החתימה האלקטרונית (2001), והשופטים כאילו לא יודעים על קיומו... ואנחנו מדברים פחות משנתיים לאחר הפעלת מערכת נט-המשפט, והנציב כבר מדבר על מגפה של "פברוק" כתבי בית דין על ידי השופטים.

Reply1 hr
Manage
Joseph Zernik
המסמך המקושר כולל תרגום לאנגלית, לצורך הגשה בחו"ל. הקוראים יכולים פשוט לדלג על החלקים באנגלית. 
2012-05-31 פרשת הפרוטוקולים המפוברקים של ורדה אלשייך – תלונת לשכת עורכי הדין והחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (12/88/מחוזי תל-אביב)
https://drive.google.com/open...


DRIVE.GOOGLE.COM

ReplyRemove Preview1 hr
Manage
Joseph Zernik
אבל אם נרד לעומק העניין, גם ההחלטה "הסודית" של הנציג אליעזר גולדברג היא הונאה חמורה בפני עצמה. הנציב מתחזה לאחד שאינו מבין בדיוק איך פועלת מערכת נט-המשפט (מצב שקשה לקבל כהתנהלות של נציב כשיר ושופט מנוסה), והוא כביכול נסמך על עדותו של עו"ד ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט (שהיה במעצר בקשר לפרשת "הטרור הרשתי"). התוצאה הסופית היא שנציב תלונות הציבור על השופטים ועו"ד ברק לייזר יוצרים מיצג שווא בהחלטה "הסודית". לכאורה, יושמו חתימות אלקטרוניות כדין במערכת נט המשפט. לכאורה הבעיה היא רק שיצרו במערכת נט-המשפט דרכים שבהן השופטים יכולים לעקוף את יישום החתימה האלקטרונית, ולהנפיק מסמכים בלתי חתומים, הנחשבים ל"טיוטות".

Reply1 hr
Manage
Eli Shapira
מדהים, פותר לי... הגשתי בזמנו משפט נגד אורנג פרטנר סלולר משפט על זיוף חוזה כי העתיקו חתימה דיגיטלית שלי למסמכים נוספים שגררו חיובים נוספים. הבאתי חוות דעת מומחה, הוכחות בצילומי הגדלה ומדידות. שהחתימה הועתקה. גם בערעור השופט אברהם. לא הסכים לקבל לעיין או להתייחס לממצא... עכשיו אני מבין שהנושא מוכר להם מקרוב...

Reply1 hr
Manage
Joseph Zernik
איזה שופט אברהם? אברהם אברהם מנצרת? Eli Shapira

Reply55 mins
Manage
Eli Shapira
נדמה לי שכן, אבדוק מאוחר יותר אם תרצה.

Reply53 mins
Manage
Joseph Zernik
אברהם אברהם הוא שופט שאת ישרתו תוכל להעריך בעצמך, וגם לא חכם במיוחד. ראה לדוגמה את ההחלטה שהנפיק בתגובה על דרישה חוזרת שלי לעיין בנתוני החתימה האלקטרונית על פסקי הדין של רומן זדורוב בנצרת. זכות העיון הוכרזה בהצהרה נבובה של דורית בייניש "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על חוקי", ועל פי החקיקה "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". אבל מה כותב השופט אברהם אברהם??? שהוא לא ייתן לי לעיין, כי אני עורך מחקר על "תקפות מערכת נט-המשפט"... הוא בעצם מודה בשותפות לדבר עבירה. כשהיצגתי את ההחלטה הזאת בכנס בינלאומי, פרופסורית למשפטים מאירופה הגיבה: IT'S TOO FAR OUT!.


Reply36 mins
Manage
Joseph Zernik
אבל האמת היא שאין בכלל במערכת נט-המשפט יישום כלשהו של חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) לכתבים השיפוטיים והמזכירותיים. כלומר - המערכת כולה חסרת כל תוקף. אז האם אפשר להאמין שאהרן ברק, דורית בייניש, בעז אוקון, ומשה גל - דמויות מפתח בסיפור, וכן לשכת עורכי הדין (שהוא שחקן מרכזי בעניין החתימות האלקטרוניות) - אף אחד מהם לא הבין מה הם עושים???

Reply1 hrEdited
Manage
Joseph Zernik
ומבקר המדינה לינדשטראוס והצוות שלו כתבו דו"ח מיוחד על המערכת - 60ב (2010). הדו"ח מונה שורה של כשלים קטסטרופליים בישרת המערכת ותקינותה. אבל הם לא אומרים דבר על יישום חוק החתימה האלקטרונית (2001) במערכת. אז האם אפשר להאמין שלינדנטראוס והצוות המקצועי שלו לא שמו לב להונאת הענק ביישום חוק החתימה האלקטרונית (2001) במערכת נט-המשפט???

Reply1 hr
Manage
Joseph Zernik
בקישור כאן: דו"ח מבקר המדינה 60ב' (2010) - מחשוב בתי המשפט, עמ' 693 ואילך
https://drive.google.com/.../0B8Aa2xQGbmk5YkxxVDB.../view...


ReplyRemove Preview52 mins
Manage
Joseph Zernik
השופטים מעולם לא התקינו במערכת נט-המשפט חתימות אלקטרוניות תקפות כדין, על פי חוק החתימה האלקטרונית. כלומר- הם רואים בכל הכתבים השיפוטיים בנט-המשפט "טיוטות" בלבד! למי שרוצה להבין עניין זה ביתר פירוט - להלן העתק תלונה שהיגשתי בנושא לנציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין. התלונה לא הוגשה מתוך ציפיה שהנציב אליעזר רבלין יפעל לתיקון המצב, אלא מתוך ציפייה שהוא ייצר תיעוד נוסף של ההונאה בנידון. ואכן, הוא לא איכזב...

Reply
1
50 mins
Manage
Joseph Zernik
בקישור כאן: 2017-03-15 תלונה, שהוגשה לראש השב"כ ולנציב תלונות הציבור על השופטים – מניעת הגישה לחתימות אלקטרוניות בנט-המשפט
https://drive.google.com/.../0B8Aa2xQGbmk5TGpGQkh.../view...


ReplyRemove Preview49 mins
Manage
Joseph Zernik
בתמונה כאן: נתוני החתימה האלקטרונית המפוברקת של שופט על פסק דין במערכת נט-המשפט, כפי שהיא מוצגת על ידי התכנה הייעודית המונפקת לעורכי דין על ידי לשכת עורכי הדין. כל החתימות המפוברקות על כל ההחלטות ופסקי הדין של שופטים בישראל זהות, ונראות כמו זאת שבתמונה... בחתימה אלקטרונית מפוברקת זאת אין שם החותם מופיע, אין סמכותו נזכרת, אין נזכר תאריך החתימה, המנפיק הוא גוף שאינו קיים בחוק, זה שהחתימה הונפקה לו הוא אותו גוף שאינו קיים בחוק, והחתימה הונפקה לתוקף של 99 שנה... אז מישהו רוצה להגיד לי שהשופטים הבכירים שהיו מעורבים בפיתוח ויישום מערכת נט-המשפט, מבקר המדינה והצוות המקצועי שלו שבדקו את המערכת, נציב תלונות הציבור על השופטים שכתב החלטה "סודית" בעניין "הפרוטוקולים המפוברקים של ורדה אלשייך, כל חכמי הסייבר בישראל, כל השופטים הנכבדים בישראל שעובדים עם המערכת 8 שעות ביום 5 ימים בשבוע, וכל עורכי הדין המבריקים שמשתמשים במערכת יום יום, לא שמו לב לזה מעולם??? רק אחד, דר רחוב הזוי וקשקשן מתל-אביב, שנוסע מפעם לפעם להרצות על מחשוב ממשלתי בכנסים בינלאומיים, שם לב לעניינים אלה... 


Reply32 minsEdited
Manage
Joseph Zernik
כמובן שאני יכול להמשיך ולהרצות כאן ולהעלות עשרות או מאות מסמכים בעניין, אבל כפי שהסביר Doron Ofek - אסור להציף בראיות (כי אז אתה חסר אמינות במין הגיון הפוך) וצריך לדבר על הנושא "בזהירות המתבקשת"... 

Reply34 mins
Manage
Eli Shapira
כעת אני מבין מדוע השופט הזה אברהם היה לחוץ חסר סבלנות. גם הנתבעים התעניינו אם אני מערער לעליון.. איזה עולם, אני מקבל תובנות מאוחרות, מאדם חכם שאני לא מכיר, לפנות בוקר, לגבי תביעה משפטית שהגשתי בעצמי ללא רקע משפטי, לפני כעשור... לגבי חתימות דיגיטליות מפוברקות... מצד ההון- חברת סלולר ענקית, מצד השלטון - השופט אברהם... והתובע - ואני הפשוט באדם.

Reply31 mins
Manage
Joseph Zernik
ולמי שרוצה להבין את חומרת ההשלכות של העניין, בקישור כאן תרגום לעברית של הדו"ח הארבע-שנתי המקוצר שהגשתי ביוני 2017 למועצת זכויות האדם של האו"ם. המסמך הזה כתוב בצורה שווה לכל נפש, ללא התייחסות ישירה לענייני סייבר. אבל כל מי שקרא את ההערות לעיל, יוכל להבין בדיוק במה מדובר.
http://inproperinla.blogspot.com/2017/06/2017-06-29.html


ReplyRemove Preview22 mins
Manage
Joseph Zernik
אז בואו נדבר על המרכזים האקדמיים שהוקמו "לחקר אבטחת סייבר" במימון משרד ראש הממשלה ו"רשות הסייבר": א) פרופ' אלי ביהם מהטכניון סירב לענות על בקשות חוזרות לחוות את דעתו, וטען שבקשות כאלה הן "הטרדה". ב) פרופ' יובל אלוביץ' מאוניברסיטת בן-גוריון קרא, אבל לא הגיב כלל. ג) פרופ' יצחק בן ישראל מאוניברסיטת ת"א קרא, אבל לא הגיב כלל. ד) ייזכר לטוב פרופ' דני דולב מהאוניברסיטה העברית, שעוד לפני שפניתי אליו, פנה אלי והזמין אותי לפגישה פרטית במשרדו...

Reply15 mins
Manage
Joseph Zernik
וייזכרו לטוב גם פרופ' אליהו שמיר (האוניברסיטה העברית), פרופ עומר ריינגולד (מכון וייצמן), ופרופ' יהודה לינדל (בר-אילן) שסייעו בידי בבדיקת חלקים שונים של הדו"ח הארבע-שנתי שלי למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2013. הצוות המקצועי של האו"ם כלל את הדו"ח שלי בדו"ח הסופי, בלוויית הערה שלהם (לא הניסוח שלי): "חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל". זאת כמובן לשון דיפלומטית,..

Reply6 minsEdited
Manage