Monday, May 29, 2017

2017-05-29 ערר העצירה לורי שם-טוב: בקשה לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין הוגשה לשופט אורי שוהם

ערר העצירה לורי שם-טוב: בקשה לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין הוגשה לשופט אורי שוהם
שופט בית המשפט העליון אורי שוהם מנהל שוב הליך "חסוי" כביכול, הפעם בעניין העצירה לורי שם טוב, קרוב לוודאי ללא צו איסור פרסום עשוי כדין. השופט אורי שוהם עסק קודם לכן בהונאה על כס המשפט בעניינו של חושף השחיתויות שוקי משעול - גם שם תחת חסיון מפוברק. קיים חשש שבית המשפט העליון של מדינת ישראל עוסק בהפרות חמורות של זכויות האדם – הזכות לשימוע הוגן ופומבי, ושל האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות – הזכות להליך ראוי. יתרה מכך, אי פרסום "צו איסור הפרסום" יוצר מצב עמום ודו-משמעי, המאפשר אכיפה שרירותית וגחמנית, ומעלה חששות לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל. התנהלות בית המשפט העליון בענייניהם של חושפי שחיתויות ופעילי מחאה גם מעלה חשש חמור, שבית המשפט העליון עצמו עוסק בחבלה וחתרנות תחת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" (חוק השב"כ – 2002). מצב זה גם פוגע קשות באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק



תמונה. מוטי לייבל ולורי שם-טוב הם פעילי מחאה. עיקר מחאתם הייתה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה ו"חטיפת ילדים" מהוריהם (בפרט הורים עניים) על ידי עובדי רווחה, תחת חסות בתי המשפט. עכשיו, מנהלים בתי המשפט הליכים פליליים נגד מוטי ולורי, המדגימים טוב יותר מתמיד את צדקת מאבקם בשחיתות בתי המשפט בישראל.
______


תמונות. שופט בית המשפט העליון אורי שוהם עסק בהונאה על כס המשפט בעניין חושף השחיתויות שוקי משעול - תחת "חסיון" מפוברק. עכשיו הוא מנהל ככל הנראה הליך לגבי העצירה לורי שם-טוב - שוב תחת חיסיון מפוברק. הונאה על כס המשפט נחשבת התנהלות "חוץ-שיפוטית", שאין חלה עליה כל חסינות. אולם כפי שהודגם בפרשיות השופטות ורדה אלשייך והילה כהן, מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל יצרה נורמות מעוותות, על פיהן אין החוק נאכף על השופטים, גם כשהם עוסקים בהונאה על כס המשפט.
________

מאהל המחאה ת"א, 29 למאי - בקשה למען הסדר הטוב הוגשה היום בתיק "פלונית" (לורי שם-טוב) נ מדינת ישראל (בש"פ
4311/17). ההליכים והתיקים הנוגעים למוטי לייבל ולורי שם-טוב ממשיכים לייצר תיעוד ייחודי לאי-כשירותם ו/או שחיתותם של בתי המשפט בישראל - מבית המשפט השלום ת"א, דרך בית המשפט המחוזי ת"א, ועד לבית המשפט העליון.

להלן הבקשה שהוגשה היום במלואה

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה למען הסדר הטוב לעיון בתיק בית משפט 1. פרטי המבקש: א) שם מלא: דר' יוסף צרניק ב) מס' זהות: ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב ד) מס' טלפון: אין 2. פרטי תיק בית המשפט: א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון: בית המשפט העליון, רע”פ 4311/17 ב) הצדדים בתיק: פלונית (לורי שם טוב) נ מדינת ישראל ג) המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון: (1) צו איסור פרסום עשוי כדין 3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו: א) בקשה זאת מוגשת על פי לתקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה2(ב), האומרת: “כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". בקשה זאת מוגשת כ"בקשה למען הסדר הטוב", ובעל כורחי. פסק הדין משנת 2009 בתיק האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ 5917/97), אומר בפירוש שאין צורך בהגשת כל בקשה בעניין עיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. אולם המזכירות מונעת בקביעות את מימוש העיון המותר על פי דין. ב) בקשה זאת מוגשת כחלק ממחקר אקדמי, הנמשך מספר שנים, בנושא מערכות הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט בישראל וניהול גישת הציבור לכתבים. מחקרי בנושא זה הוצגו ופורסמו בכנסים אקדמיים בינלאומיים בתחומים המתאימים, בכפוף לבדיקת מומחים בינלאומית. דוחות שחיברתי בנושאים אלה, נכללו בדוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם על ארה"ב (2010, 2015) ועל ישראל (2013), בכפוף לבדיקה על ידי הצוות המקצועי של המועצה. מאמרים שלי בעניין בתי המשפט בישראל גם מתפרסמים באופן קבוע בתקשורת בארה"ב, בכפוף לבדיקת העורכים. [i-iii] ג) תיק זה מופיע במערכת האלקטרונית לגישת הציבור של בית המשפט העליון כ"חסוי". אולם החשש הברור הוא שאין בתיק זה איסור פרסום על פי דין. חמור מכך, הן בעניינו של חושף השחיתויות ברשות המסים שוקי משעול, [i] והן בעניינו של פעיל המחאה נגד בתי המשפט מוטי לייבל, [ii] התנהלו בבית המשפט העליון שיבושים חמורים של הכתבים וההליכים תחת "חיסיון” שלא כדין, שיש לראותם כהונאה על כס המשפט. ד) לפיכך, קיים חשש שבית המשפט העליון של מדינת ישראל עוסק בהפרות חמורות של זכויות האדם – הזכות לשימוע הוגן ופומבי, ושל האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות – הזכות להליך ראוי. יתרה מכך, אי פרסום "צו איסור הפרסום" יוצר מצב עמום ודו-משמעי, המאפשר אכיפה שרירותית וגחמנית, ומעלה חששות לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל. התנהלות בית המשפט העליון בענייניהם של חושפי שחיתויות ופעילי מחאה גם מעלה חשש חמור, שבית המשפט העליון עצמו עוסק בחבלה וחתרנות תחת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" (חוק השב"כ – 2002). מצב זה גם פוגע קשות באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק. 4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף): אין למבקש קשר ישיר לתיק זה. המבקש מכיר את המבקשת לורי שם טוב כפעילת מחאה, בפרט בנוגע למאבק לשחרורה של ז’ואל בן סימון. בן סימון הוחזקה באשפוז פסיכיאטרי כפוי ב"תיאום" משרד המשפטים לאחר שהפגינה מול משרד שרת המשפטים נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה. [iii] תאריך: 29 למאי, 2017 חתימת המבקש: דר' יוסף צרניק
LINKS
i Israeli Supreme Court Justice Uri Shoham fakes an arrest warrant on whistle-blower Shuki Mishol, OpEdNews.com
שופט בית המשפט העליון הישראלי אורי שוהם סילף פקודת מאסר על חושף השחיתויות שוקי משעול, אופאדניוז
ii Justice Anat Baron perpetrated fraud on detained Israeli protest activist Moti Leybel, OpEdNews.com
שופטת בית המשפט העליון ענת ברון עסקה בהונאה על כס המשפט על פעיל המחאה הישראלי מוטי לייבל, אופאדניוז

iii Israel: anti-judicial corruption protester placed under compulsory psychiatric hospitalization, OpEdNews.com
ישראל: אשת מחאה נגד שחיתות השופטים הושמה באישפוז פסיכאטרי כפוי, אופאדניוז
Joelle Ben Simon affair continues - organized crime in the Jerusalem Family Court
פרשת ז’ואל בן-סימון נמשכת – פשיעה מאורגנת בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, אופאדניוז

No comments: