Monday, May 29, 2017

2017-05-29 השופטים והחתימות אלקטרוניות בנט-המשפט - שאינן קיימות כלל!

השופטים והחתימות אלקטרוניות בנט-המשפט - שאינן קיימות כלל!
הנהלת בתי המשפט מסרבת לענות כדין על בקשה על פי חוק חופש המידע, שביקשה תיעוד פרטני של התקנת חתימות אלקטרוניות כדין במערכת נט-המשפט, של קיום גורם מאשר כדין לחתימות אלקטרוניות אלה, ולהנפקת תעודות אלקטרוניות לשופטים... הראיות הברורות מצביעות על התקנת חתימות שאינן חתימות אלקטרוניות על פי החוק בישראל כלל: בין השאר -  הגורם המאשר הוא ISRAEL COURTS AUTHORITY, שאינו גורם מאשר על פי החוק, ובחתימות אלה אין מזוהים החותם וסמכותו. 
פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך והחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים הבהירו לחלוטין: השופטים רואים בכל החלטה שאינה חתומה כדין - "טיוטא" בלבד.  ובדומה, מאז התקנת מערכת נט-המשפט - כל החלטה בנט-המשפט שאינה חתומה בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) היא "טיוטא" בלבד. על פי ההגין הזה, ב"טיוטות" מותר לשופטים לפברק או לכתוב החלטות הזויות, שאין בינן לבין החוק ולא כלום... כי ב"טיוטא" אין גימור הדעת ואין קבלת אחריות...
אולם בניגוד לרושם המטעה, שהחלטת הנציב בפרשת ורדה אלשייך ניסתה ליצור, אין בכלל במערכת נט-המשפט חתימות אלקטרוניות של השופטים על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001). כלומר - על פי השופטים, כל החלטות בתי המשפט השלום והמחוזיים מאז שנת 2010 הן "טיוטות" בלבד. בכלל זה - החלטות על חירות האדם, החלטות על פירוקים ותספורות במיליארדי ש"ח על הציבור, וגזל רכושם של פרטים. 
יחד עם זאת, השופטים מקפידים להסתיר את האין חתימות האלקטרוניות מבעלי דין והציבור. במקביל, הם מפיצים כתבים הנחזים ככתבי בית דין חתומים - אך נושאים רק "חתימה גרפית". החלטת הנציב בפרשת ה"פרוטוקולים המפוברקים" מבהירה שהשופטים רואים בחתימות אלה קישוט חסר כל תוקף. ואכן, אינן חתימות אלקטרוניות כלל.
מערכת נט-המשפט פותחה בבית היוצר של אהרן ברק ובועז אוקון. פיתוחה החל תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון וכהונתו של בעז אוקון כמנהל בתי המשפט. דו"ח מבקר המדינה 6ב (2010) מוצא, שלא היה עובד מדינה שהיה אחראי על פיתוח המערכת (ממצא חסר פשר, בפני עצמו), אולם מציין את בעז אוקון כדמות המרכזית בעניין...  כבר קודם לכן, בשנת 2002, הפכו אהרן ברק ובועז אוקון את כל החלטות בית המשפט העליון ל"טיוטות", עם הסרת האישור "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי..." והוספת תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  
את לשכת עורכי הדין יש לראות כשותפה מלאה. וכל שופט במדינת ישראל היום, שמנפיק החלטות בנט-המשפט, או מנהל ערעור מהחלטה בנט-המשפט, הוא בלתי כשיר ו/או שותף להונאה.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2017/05/2017-05-29_62.html


  

תמונות. אהרן ברק - נשיא בית  המשפט העליון (2006-1995), בועז אוקון - רשם בית המשפט העליון (2000- 2002), תפקד גם כמזכיר ראשי של בית המשפט העליון לאחר מותו של שמריהו כהן ז"ל (מרץ 2002), כיהן כמנהל בתי המשפט (2004- 2006).
_____

תמונה.  בשנת 2002, לאחר מותו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל הוסר האישור "העתק מתאם למקור, מזכיר ראשי..." מכל החלטות בית המשפט העליון, והוספה תניית הפטור: "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  מאז גם מסרב בית המשפט העליון למסור את החלטותיו מאושרות כדין.  החלטות בית המשפט העליון הפכו ל"טיוטות".  אהרן  ברק, בעז אוקון, אשר גרוניס, מרים נאור והנהלת בתי המשפט (האחרונה - על פי חוק חופש המידע) - מסרבים בעקשנות לענות: תחת סמכותו של מי נערכו שינוים מפליגים אלה? ומה הבסיס בחוק לשינויים אלה?
_____ 

תמונה. אחד "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. השופטת אלשייך ונציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג היו בהסכמה מלאה שכתב בית דין זה היה בלתי חתום - "טיוטא" בלבד... מה שנחזה כחתימת השופטת ורדה אלשייך הוא "חתימה גרפית" חסרת תוקף.
______
  
תמונות. בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, הוציא נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג החלטה (88/12/מחוזי ת"א), שהבהירה שגולדברג ואלשייך היו בתמימות דעים, שהחלטה שאינה חתומה היא "טיוטא" בלבד. בדומה - הבהירו שלאחר הפעלת מערכת נט-המשפט - החלטה שאינה חתומה בחתימה אלקטרונית כדין - "טיוטא" בלבד, כלומר - מסמך שאין בו גמירות הדעת ואין בה נטילת אחריות.  יחד עם זאת, גולדברג בצוותא עם היועץ המשפטי של בתי המשפט עו"ד ברק לייזר יצרו בהחלטה זאת רושם ברור, אך מטעה, שבמערכת נט-המשפט הותקנו חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001).  יש לראות בהחלטה זאת הונאה מתוחכמת.
_____ 

תמונות. במערכת נט-המשפט לא הותקנו חתימות אלטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית כלל!  הן לא יחשבו על ידי בר-דעת אפילו לחתימות, כל שכן לחתימות מאושרות.  בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" על כתב בית דין באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין מראה: "כללי" - “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...", “הונפק עבור: Israel Court Authority“, "הונפק על ידי: Israel Court Authority”, "בתוקף מ: 01/01/2000 עד 01/01/2999”.
____

תמונות. 28 למרץ, 2017  - בקשה (48-2017) על פי חוק חופש המידע על הנהלת בתי המשפט הציגה ראיות חותכות לכך שבנט-המשפט מעולם לא הותקנו חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001). הבקשה ביקשה:
1. חתימות אלקטרוניות בנט-המשפט
כל מסמך המתעד התקנתן ו/או הפעלתן של חתימות אלקטרוניות מאובטחות ומאושרות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) במערכת נט-המשפט.
2. גורם מאשר Israel Courts Authority
כל מסמך המתעד קיום גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) בשם “Israel Court Authority”.
3. גורם מאשר ל"חתימות אלקטרוניות" בנט-המשפט
כל מסמך המתעד קיומו של גורם מאשר כלשהו על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001), המאשר את "החתימות האלקטרוניות" (ככל שהן קיימות) בנט-המשפט.
4. הנפקת חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) לשופטים ו/או אחרים בבתי המשפט
כל מסמך המתעד קיום סדרים ו/או הפעלתם לגבי הנפקת חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) לשופטים ו/או אחרים בבתי המשפט.
_______


תמונה: 24 לאפריל, 2017  - הודעה על הארכת מועד למתן תשובה - מחמת "העומס המוטל בימים אלה על היחידה לחופש המידע."
_________



 תמונה.  29 למאי, 2017 - תשובה סופית - "בקשתך... נדחתה, וזאת בהסתמך על סעיף 8(4) לחוק חופש המידע." אולם סעיף זה, המתבסס על כך שהמידע המבוקש כבר התפרסם, וגם מחייב את הרשות המשיבה להודיע למבקש היכן ניתן לרכוש את המידע, לקבלו או לעיין בו. משרד המשפטים, לעומת זאת השיב על חלק מהמידע המבוקש - Israel Courts Authority  - אינו גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001).
_____
תמונות. 29 למאי, 2017 - בקשה למתן תשובה כחוק.  הבקשה נדחתה על פי סעיף 8(4) לחוק חופש המידע (1988). סעיף 8(4) אומר:
8. דחיית בקשות במקרים מסוימים
(4) המידע פורסם ועומד לרשות הציבור או לעיונו, בין בתשלום ובין שלא בתשלום; ואולם בדחותה את הבקשה לפי פסקה זו, תודיע הרשות למבקש היכן יוכל לרכוש את המידע המבוקש, לקבלו או לעיין בו;
אולם תשובת הנהלת בתי המשפט לא הודיעה כלל היכן יוכל המבקש לרכוש את המידע המבוקש, לקבלו או לעיין בו.  לפיכך, התבקשה הנהלת בתי המשפט להשלים ללא שיהוי נוסף את תשובתה כחוק, ולהודיע למבקשי היכן יוכל לרכוש את המידע המבוקש, לקבלו, או לעיין בו.
סדרת בקשות על פי חוק חופש המידע על הנהלת בתי המשפט מראה שכל בקשה המנסה לקבל מידע המתעד את חוסר התוקף וההונאה בפיתוח מערכת נט-המשפט לא תיענה...
_____


  
תמונות: רומן זדורוב - מנדל בייליס האוקראיני בישראל. היהודי מנדל בייליס הואשם לפני מאה שנה ברצח נער באוקראינה. רק לאחר לחץ בינלאומי מתמשך שוחרר ממאסר שווא.
_______ 


        
תמונות: הראיות החותכות מצביעות על ניהול הליכי משפט בדויים/מפוברקים/למראית עין במשפט רומן זדורוב על ידי השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז בבית המשפט המחוזי נצרת. הונאה מתועבת של השופטים, המבוססת על הנפקת פסקי דין מפוברקים במשפט בנט-המשפט. מערכת המשפט כולה עומדת כחומה בצורה להסתיר את האמת על השופטים העבריינים. פרופ מוטה קרמניצר כתב: "התנהלות הפרקליטות מפחידה... כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה".
_____

 
תמונות: "הכרעת דין" מיום 14 לספטמבר, 2010, בתיק מ"י נ רומן זדורוב (502-07), המרשיעה כביכול את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל - כתב בית דין מפוברק מבית מדרשה של ורדה אלשייך. מימין: המסמך שנמצא מצורף ל"הודעת הערעור" משנת 2010 בתיק בית המשפט העליון - זדורוב נ מ"י (7939/10). משמאל: המסמך שנמצא בנט-המשפט בתיק מ"י נ זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת בשנת 2015. אף אחד משני המסמכים אינו כתב בית דין עשוי כדין. יתרה מזאת, ההבדלים בין שני המסמכים מראים שהמסמך לא נחתם בחתימה אלקטרונית, ולכן הוא "טיוטה" בלבד.
"הכרעת הדין" מיום 14 לספטמבר, 2010, גם אינה מופיעה ברשימת "החלטות בתיק" וברשימת "פסקי דין" של בית המשפט המחוזי נצרת. רשימת "פסקי דין" הם "ספר יסוד" של כל בית משפט כשיר, המאשרים את תוקף פסקי הדין של אותו בית משפט.
עו"ד גליל שפיגל, שהייתה סניגוריתו של זדורוב במשפט בנצרת לא סיפקה הסבר לאי הימצאות פסק דין עשוי כדין. לאחר פרסום הממצאים, בעוד הערעור כביכול תלוי ועומד בבית המשפט העליון, כתב עו"ד אביגדור פלדמן (אז סניגורו, פרו בונו של זדורוב) שגם הוא לא הצליח למצוא את פסקי הדין של זדורוב, כי הלכו לאיבוד "ברוח המייללת לאורכו ולרובו של עמק יזרעאל".
לגבי השופט חיים גלפז - אין כל צורת חתימה מופיעה על מסמך כלשהו שנמצא עד היום בתיקים הקשורים לרומן זדורוב. לשופט חיים גלפז גם אין יומן שופט לתקופה המתאימה. יומני בית המשפט גם הם "ספרי יסוד" של כל בית משפט כשיר, המאשרים את תוקף ההליכים בהם השתתפו השופטים. למרות חיפושים נרחבים ובקשות על פי חופש המידע על משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, לא נמצא עד היום כל תיעוד תקף של מינוי של השופט חיים גלפז כ"שופט עמית" בתקופה המתאימה. עו"ד גליל שפיגל הסבירה שהוא היה "שופט במיל"...
____

 
תמונות: נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מנע עיון בחתימות האלקטרוניות על פסקי הדין של רומן זדורוב מנצרת. זכות העיון הוכרזה על ידי בית המשפט העליון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." לעומת זאת, השופט אברהם אברהם כתב: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש". התלונה שהוגשה לנציב טוענת שהתנהלותו של השופט אברהם אברהם היא בגדר העלמת עין מדבר עבירה והעלמת ראיות.
____


תמונה. השופטים, עורכי הדין, חברי הכנסת (ועדת חוקה חוק ומשפט וועדת המדע והטכנולוגיה), משרד המשפטים חדלו למלא את תפקידם. לציבור לא נותר אלא לסמוך על עצמו...


2017-05-29 ערר העצירה לורי שם-טוב: בקשה לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין הוגשה לשופט אורי שוהם

ערר העצירה לורי שם-טוב: בקשה לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין הוגשה לשופט אורי שוהם
שופט בית המשפט העליון אורי שוהם מנהל שוב הליך "חסוי" כביכול, הפעם בעניין העצירה לורי שם טוב, קרוב לוודאי ללא צו איסור פרסום עשוי כדין. השופט אורי שוהם עסק קודם לכן בהונאה על כס המשפט בעניינו של חושף השחיתויות שוקי משעול - גם שם תחת חסיון מפוברק. קיים חשש שבית המשפט העליון של מדינת ישראל עוסק בהפרות חמורות של זכויות האדם – הזכות לשימוע הוגן ופומבי, ושל האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות – הזכות להליך ראוי. יתרה מכך, אי פרסום "צו איסור הפרסום" יוצר מצב עמום ודו-משמעי, המאפשר אכיפה שרירותית וגחמנית, ומעלה חששות לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל. התנהלות בית המשפט העליון בענייניהם של חושפי שחיתויות ופעילי מחאה גם מעלה חשש חמור, שבית המשפט העליון עצמו עוסק בחבלה וחתרנות תחת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" (חוק השב"כ – 2002). מצב זה גם פוגע קשות באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק



תמונה. מוטי לייבל ולורי שם-טוב הם פעילי מחאה. עיקר מחאתם הייתה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה ו"חטיפת ילדים" מהוריהם (בפרט הורים עניים) על ידי עובדי רווחה, תחת חסות בתי המשפט. עכשיו, מנהלים בתי המשפט הליכים פליליים נגד מוטי ולורי, המדגימים טוב יותר מתמיד את צדקת מאבקם בשחיתות בתי המשפט בישראל.
______


תמונות. שופט בית המשפט העליון אורי שוהם עסק בהונאה על כס המשפט בעניין חושף השחיתויות שוקי משעול - תחת "חסיון" מפוברק. עכשיו הוא מנהל ככל הנראה הליך לגבי העצירה לורי שם-טוב - שוב תחת חיסיון מפוברק. הונאה על כס המשפט נחשבת התנהלות "חוץ-שיפוטית", שאין חלה עליה כל חסינות. אולם כפי שהודגם בפרשיות השופטות ורדה אלשייך והילה כהן, מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל יצרה נורמות מעוותות, על פיהן אין החוק נאכף על השופטים, גם כשהם עוסקים בהונאה על כס המשפט.
________

מאהל המחאה ת"א, 29 למאי - בקשה למען הסדר הטוב הוגשה היום בתיק "פלונית" (לורי שם-טוב) נ מדינת ישראל (בש"פ
4311/17). ההליכים והתיקים הנוגעים למוטי לייבל ולורי שם-טוב ממשיכים לייצר תיעוד ייחודי לאי-כשירותם ו/או שחיתותם של בתי המשפט בישראל - מבית המשפט השלום ת"א, דרך בית המשפט המחוזי ת"א, ועד לבית המשפט העליון.

להלן הבקשה שהוגשה היום במלואה

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה למען הסדר הטוב לעיון בתיק בית משפט 1. פרטי המבקש: א) שם מלא: דר' יוסף צרניק ב) מס' זהות: ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב ד) מס' טלפון: אין 2. פרטי תיק בית המשפט: א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון: בית המשפט העליון, רע”פ 4311/17 ב) הצדדים בתיק: פלונית (לורי שם טוב) נ מדינת ישראל ג) המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון: (1) צו איסור פרסום עשוי כדין 3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו: א) בקשה זאת מוגשת על פי לתקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה2(ב), האומרת: “כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". בקשה זאת מוגשת כ"בקשה למען הסדר הטוב", ובעל כורחי. פסק הדין משנת 2009 בתיק האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ 5917/97), אומר בפירוש שאין צורך בהגשת כל בקשה בעניין עיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. אולם המזכירות מונעת בקביעות את מימוש העיון המותר על פי דין. ב) בקשה זאת מוגשת כחלק ממחקר אקדמי, הנמשך מספר שנים, בנושא מערכות הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט בישראל וניהול גישת הציבור לכתבים. מחקרי בנושא זה הוצגו ופורסמו בכנסים אקדמיים בינלאומיים בתחומים המתאימים, בכפוף לבדיקת מומחים בינלאומית. דוחות שחיברתי בנושאים אלה, נכללו בדוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם על ארה"ב (2010, 2015) ועל ישראל (2013), בכפוף לבדיקה על ידי הצוות המקצועי של המועצה. מאמרים שלי בעניין בתי המשפט בישראל גם מתפרסמים באופן קבוע בתקשורת בארה"ב, בכפוף לבדיקת העורכים. [i-iii] ג) תיק זה מופיע במערכת האלקטרונית לגישת הציבור של בית המשפט העליון כ"חסוי". אולם החשש הברור הוא שאין בתיק זה איסור פרסום על פי דין. חמור מכך, הן בעניינו של חושף השחיתויות ברשות המסים שוקי משעול, [i] והן בעניינו של פעיל המחאה נגד בתי המשפט מוטי לייבל, [ii] התנהלו בבית המשפט העליון שיבושים חמורים של הכתבים וההליכים תחת "חיסיון” שלא כדין, שיש לראותם כהונאה על כס המשפט. ד) לפיכך, קיים חשש שבית המשפט העליון של מדינת ישראל עוסק בהפרות חמורות של זכויות האדם – הזכות לשימוע הוגן ופומבי, ושל האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות – הזכות להליך ראוי. יתרה מכך, אי פרסום "צו איסור הפרסום" יוצר מצב עמום ודו-משמעי, המאפשר אכיפה שרירותית וגחמנית, ומעלה חששות לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל. התנהלות בית המשפט העליון בענייניהם של חושפי שחיתויות ופעילי מחאה גם מעלה חשש חמור, שבית המשפט העליון עצמו עוסק בחבלה וחתרנות תחת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" (חוק השב"כ – 2002). מצב זה גם פוגע קשות באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק. 4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף): אין למבקש קשר ישיר לתיק זה. המבקש מכיר את המבקשת לורי שם טוב כפעילת מחאה, בפרט בנוגע למאבק לשחרורה של ז’ואל בן סימון. בן סימון הוחזקה באשפוז פסיכיאטרי כפוי ב"תיאום" משרד המשפטים לאחר שהפגינה מול משרד שרת המשפטים נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה. [iii] תאריך: 29 למאי, 2017 חתימת המבקש: דר' יוסף צרניק
LINKS
i Israeli Supreme Court Justice Uri Shoham fakes an arrest warrant on whistle-blower Shuki Mishol, OpEdNews.com
שופט בית המשפט העליון הישראלי אורי שוהם סילף פקודת מאסר על חושף השחיתויות שוקי משעול, אופאדניוז
ii Justice Anat Baron perpetrated fraud on detained Israeli protest activist Moti Leybel, OpEdNews.com
שופטת בית המשפט העליון ענת ברון עסקה בהונאה על כס המשפט על פעיל המחאה הישראלי מוטי לייבל, אופאדניוז

iii Israel: anti-judicial corruption protester placed under compulsory psychiatric hospitalization, OpEdNews.com
ישראל: אשת מחאה נגד שחיתות השופטים הושמה באישפוז פסיכאטרי כפוי, אופאדניוז
Joelle Ben Simon affair continues - organized crime in the Jerusalem Family Court
פרשת ז’ואל בן-סימון נמשכת – פשיעה מאורגנת בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, אופאדניוז

2017-05-29 בקשה הוגשה לסגן יו"ר הכנסת - להעמיד את משטרת ישראל במקומה בנוגע לזכות המחאה

2017-05-29 זכות המחאה ו"רוחב ליבה" של המשטרה - סגן יו"ר הכנסת מתבקש להעמיד את המשטרה במקומה!
=====================
 להלן תכתובת מהבוקר עם ח"כ יואל חסון, שהציע את עזרתו בקיום חופש הביטוי וחופש ההתאגדות בפתח-תקוה.


Thursday, May 25, 2017

2017-05-25 בקשת עזרה דחופה הוגשה לח"כ אורלי לוי-אבוקסיס - נגד אפליה של רון חולדאי נגד יהודי אזרח המדינה ולטובת ערבי שאינו אזרח המדינה

בקשת עזרה דחופה הוגשה לח"כ אורלי לוי-אבוקסיס - נגד אפליה של רון חולדאי נגד יהודי אזרח המדינה ולטובת ערבי שאינו אזרח המדינה

ח"כ לוי-אבוקסיס ביקשה וקיבלה עדכון על המתרחש במאהל המחאה ת"א: על פי רון חולדאישעל פי התקשורת נושא את עיניו לראשות מפלגת העבודה ולראשות ממשלת ישראל, "איש מדינה" שאינו אזרח מדינת ישראל, הוא מעמד נפרד ובעל זכויות יתר לעומת אזרח המדינה.  העירייה עוסקת כבר חודשים בהתנהלות שהיא מעל לכל ספק אכיפה שרירותיתגחמנית ובררנית,המתחזה לפעולה חוקיתהתנהלות זאת הופכת את שלטון החוק לחוכא ואטלולא.
 

מאהל המחאה ת"א, 25 למאי - ח"כ אורלי לוי-אבוקסיס ביקשה וקיבלה עדכון על המתרחש במאהל המחאה ת"א. ח"כ אורלי לוי-אבוקסיס גם התבקשה לעזור בדחיפות נגד ראש עיריית ת"א רון חולדאי. רון חולדאי, שעל פי התקשורת נושא את עיניו לראשות מפלגת העבודה ולראשות ממשלת ישראל, עוסק באפלייה חסר פשר, על פיה ערבי שאינו אזרח ישראל הוא "איש מדינה" - מעמד נפרד ובעל זכויות יתר לעומת אזרח. תחת הגיון עקום זה, עוסקת העירייה כבר חודשים בהתנהלות שהיא מעל לכל ספק אכיפה שרירותית, גחמנית ובררנית, המתחזה לפעולה חוקית. התנהלות זאת הופכת את שלטון החוק לחוכא ואטלולא. וכרגיל, התקשורת מפרסמת מידע כוזב ממקורות בעלי עניין. הרשויות הסכימו שחסרי דיור יקבלו את מה שמגיע להם ממילא - בערך 1,270 ש"ח סיוע לדיור לחודש ממשרד השיכון. קשה מאד לדרי רחוב לממש סיוע זה - הן בגלל מחירי הדיור, והן בגלל שלרובם אין חשבון בנק, אין יכולת לתת ערובה למשכירים, וכו'. רוב דרי הרחוב מעוניינים בדיור ציבורי מוגן - שחוסל ברובו כמובן. בנוסף, עיריית ת"א החליטה לתת מענק חד פעמי של 7,500 ש"ח לדרי רחוב שיתפנו מרצון. יש חשש שעו"ס מחתים דרי רחוב על חוזי שכירות שאין להם סיכוי לעמוד בהם מעבר למספר חודשים - שבהם יסתייעו במענק החד פעמי של העירייה. לאחר מכן, ימצאו את עצמם ברחוב. יש כאלה שפונו, והם כבר ברחוב...
במאהל נשארו היום רק קומץ אנשים. שניים מהמקרים המטרידים במיוחד שדווחו לח"כ אורלי לוי אבוקסיס נוגעים לשני מבוגרים, נכי צמיתה 100%:
א' מיואש, יש לו זכאות מחברה בשם מילגן (?), עורכת הדין דליה בן-נון, שטיפלה בעניין סירבה במשך זמן רב לטפל בעניינו. והשופט אליהו בכר הוציא החלטה שאסור לא' להגיש בקשות בעצמו. בסופו של דבר הגישה עורכת הדין בן-נון בקשה בשמו לפני יותר מ-3 שבועות.  השופט הוציא באותו יום החלטה "לתגובת הצדדים בתוך 14 יום".  הצדדים לא טרחו לענות כלל.  אתמול עזרתי לא' לנסח בכתב יד בקשה חדשה לשופט - להורות שלא לפנות אותו מהאוהל, לפחות כל זמן שהעיריה ומשרדי הממשלה בכלל לא עונים לבית המשפט.
* את הניירות של י' לא ראיתי. אבל מדווחים לי שמשרד השיכון ענה לשופט בעניין י', שלבית המשפט אין סמכות להתערב בשיקולים של משרד השיכון. זאת -  לאחר שניהלו הליך עתירה מנהלית במשך שנים, וכאילו הכירו בסמכות בית המשפט... 


תמונה: אוהל המחאה רחב הממדים של משפחתו של אזרח עיראק, שאינו אזרח מדינת ישראל, אך הצטרף למאהל המחאה בת"א. אוהל מחאה של עיראקי, שאינו אזרח מדינת ישראל – מותר. אוהל מחאה של יהודי, אזרח המדינה, ששירת בצה"ל - אסור.
_____
אני אזרח המדינה, ששירת בצה"ל (הייתי מפיקודיו הראשונים של בוגי יעלון), ודייר אוהל מחאה בת"א, שהוקם על פי הסכם עם עיריית ת"א במתחם שהוקצה על ידי העירייה למחאה. מאוהל המחאה עמלתי על הוצאת כתבי יצחק שמי לאור. שכני הם אזרח עיראקי ומשפחתו, שאינם אזרחי המדינה. על פי התקשורת, המשפחה הקימה אוהל מחאה באותו מתחם, שהוקצה למחאה, כיוון שנמנעת מהם היציאה מהארץ "מסיבות ביורוקרטיות". על פי התקשורת אבי המשפחה היה מאנשי הצבא העיראקי, והגיע לארץ לפני שנים. תחילה זכתה המשפחה לשיכון במתקן הוועד למען החייל, אבל אח"כ נפלטו משם. עתה מסרב משרד הפנים להעניק להם תושבות קבע או רישיונות עבודה,ובמקביל נאסרת עליהם היציאה מהארץ.
בחדשים האחרונים מאיימת עיריית ת"א לפנות אותי מאוהל המחאה, תחת תואנות חסרות שחר, המתחזות לחוקיות (ראי להלן), בעוד שברור שלא תפעל כך נגד המשפחה העיראקית. ההסבר שסיפקו בעבר אנשי הפיקוח של עיריית ת"א לאפליה מוזרה זאת:שכני העיראקי הוא "איש מדינה".
ככל הנראה, על פי רון חולדאי, שעל פי התקשורת נושא את עיניו לראשות מפלגת העבודה ולראשות ממשלת ישראל, "איש מדינה" הוא מעמד נפרד ובעל זכויות יתר לעומת אזרח.
אודה אם תוכלי לסייע בהבאת אפליה חסרת פשר זאת לקיצה. העניין דחוף, שכן העירייה מאיימת בהרס ופינוי האוהל שלי בתאריך ה-01 ליוני, 2017.
דר' יוסף צרניק
מאהל המחאה ת"א
נ.ב.
יש לציין:
א) מעולם לא הוצא נגדי צו פינוי ו/או צו הריסה כדין.
ב) למרות בקשות חוזרות במשך חודשים, לא נמסרה לי עד היום כל החלטה שיפוטית חתומה ומאושרת כדין, כנדרש לצורך אכיפה.
ג) העירייה מתחזה כמבצעת עלי החלטה בתיק שאינני צד בו (עתירת דרי רחוב שעניינה סיוע בדיור – אולם אני מעולם לא ביקשתי סיוע כלשהו בדיור מרשות כלשהי), ואינו נוגע כלל לעניין זכות המחאה.
ד) העירייה גם נמנעת מכל התייחסות להנחיות היועץ המשפטי לממשלה לגבי קיום אוהלי מחאה.
לכן, יש לראות בפעולות העירייה אכיפה שרירותית, גחמנית ובררנית, המתחזה לפעולה חוקית. התנהלות זאת הופכת את שלטון החוק לחוכא ואטלולא.


2017-05-25 ערר העציר מוטי לייבל: שופטת בית המשפט העליון ענת ברון עסקה בהונאה על כס המשפט

ערר העציר מוטי לייבל: שופטת בית המשפט העליון ענת ברון עסקה בהונאה על כס המשפט 
השופטת ענת ברון עסקה בשיבוש הכתבים וההליכים בערר העציר מוטי לייבל - הנובע ממעצר מתמשך ללא הקראת כתב אישום כדין וללא מסירת חומר הראיות לעיון הנאשם.  השופטת ענת ברון עסקה בניהול כפל תיקים, כפל החלטות, כתבים ורישומים מסולפים במערכת המידע של בית המשפט העליון. וכרגיל במקרים דומים, נוסף על כך חסיון שלא כדין - שמטרתו להסתיר את ההונאה מעין הציבור...  כל זאת - על רקע ההונאה בצוותא של השופט בני שגיא והתביעה בתיק הפלילי בבית המשפט המחוזי ת"א: הקראה ללא הקראה וכפל כתבי האישום. כתב אישום אחד נרשם בתיק האלקטרוני בנט-המשפט , וכתב אישום אחר, "מפוברק" נמסר לנאשמים במעצר, פורסם בתקשורת, ונרשם ב"תיק הנייר" בנט-המשפט כ"בקשה" בשם "כתב אישום מצונזר".  הכתבים בנט-המשפט גם מצביעים על כך שההונאה בערר העציר מוטי לייבל בבית המשפט העליון התנהלה בתיאום עם השופט אברהם היימן והתביעה בתיק המעצרים בבית המשפט המחוזי ת"א - המתנהל גם הוא תחת חיסיון שלא כדין.
במסגרת "ירידת הפורמליזם ועלייה בערכים" נוצרה בישראל מערכת משפט ייחודית, בה לשופטים מותר לעסוק בהונאה על כס המשפט, ללא מורא הדין, ועורכי דין מפחדים להזכיר את ההונאות בבתי המשפט... הונאות השופטים בולטות במיוחד בהליכים הפליליים הנוגעים לדיכוי המחאה נגד שחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק מחד, ובתיקים הנוגעים לשחיתות השלטונית מאידך.  כוונת ההונאות והפברוקים בשתי קבוצות תיקים אלה הפוכה לחלוטין, כמובן.  ההונאה כאן, בערר העציר מוטי לייבל, וההונאות הדומות בנוגע לשוקי משעול ורומן זדורוב מתועבות במיוחד. תיקים אלה נוגעים כולם לחירות האדם, וההונאות כולן מבית מדרשו של אהרן ברק - אבי "המהפכה החוקתית" - המבוססת כביכול על כבוד האדם וחירותו.
בתי המשפט של מדינת ישראל חדלו לפעול כבתי משפט שבכתב (COURTS OF RECORD) והם פועלים היום בסגנון בתי משפט בימי הביניים המאוחרים. ההונאות ושיבוש הכתבים וההליכים הם תופעות טיפוסיות לבתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים. פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך קטנה על בית המשפט העליון... השופטים הם קדקוד השחיתות השלטונית במדינת ישראל!
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/2017-05-25.html 

תמונה. מוטי לייבל ולורי שם-טוב הם פעילי מחאה. עיקר מחאתם הייתה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה ו"חטיפת ילדים" מהוריהם (בפרט הורים עניים) על ידי עובדי רווחה, תחת חסות בתי המשפט. עכשיו, מנהלים בתי המשפט הליכים פליליים נגד מוטי ולורי, המדגימים טוב יותר מתמיד את צדקת מאבקם בשחיתות בתי המשפט בישראל.
______

תמונות. שופטת בית המשפט העליון ענת ברון עסקה בהונאה על כס המשפט בערר העציר מוטי לייבל על ידי שיבוש הכתבים וההליכים. הונאה על כס המשפט נחשבת התנהלות "חוץ-שיפוטית", שאין חלה עליה כל חסינות. אולם כפי שהודגם בפרשיות השופטות ורדה אלשייך והילה כהן, מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל יצרה נורמות מעוותות, על פיהן אין החוק נאכף על השופטים, גם כשהם עוסקים בהונאה על כס המשפט.
________

מאהל המחאה ת"א, 25 למאי - ההליכים והתיקים הנוגעים למוטי לייבל ולורי שם-טוב ממשיכים לייצר תיעוד ייחודי לאי-כשירותם ו/או שחיתותם של בתי המשפט בישראל - מבית המשפט השלום ת"א, דרך בית המשפט המחוזי ת"א, ועד לבית המשפט העליון.

א) ערר המעצר של מוטי לייבל בבית המשפט העליון
ביום שבת 13 למאי, 2017, הגישו עו"ד ורדה שטיינברג ועו"ד ירון מידן בקשת ערר דחופה לשחרורו של מוטי לייבל ממעצר בלתי חוקי, בטענה שלא התקיימה הקראה כדין ולא נמסר חומר החקירה בתום 30 ימי מעצר מיום רישום כתב האישום (סעיפים 24 ו 60 לחוק המעצרים). באותו יום, שבת 13 למאי, 2017, התקבל בבית המשפט העליון על ידי השופטת התורנית ענת ברון.

תמונה. בקשה בהולה ביותר לשחרור העצור מוטי לייבל,שהוגשה ביום 13 למאי, 2017 בבית המשפט העליון.
___________

בדיקת הכתבים הנוגעים לערר מראה ששופטת בית המשפט העליון ענת ברון יצרה שני תיקים ובהם החלטות כפולות ושונות לגבי אותו ערר: עסקה בשיבוש הכתבים וההליכים - הונאה על כס המשפט.

ב) תיק א' - מוטי לייבל נ מדינת ישראל (בש"פ 4278/17): התיק פתוח לציבור, בו מופיעה ההחלטה "הקצרה", שהומצאה לבאי כוחו של מוטי לייבל, אך לא נרשמה בתיק בית המשפט המחוזי.
בתיק המקורי נתנה השופטת ענת ברון את ההחלטה "הקצרה", שנרשמה תחת תאריך אותו יום עצמו - שבת 13 למאי, 2017. החלטה זאת דחתה את הערר מטעמים טכניים, והחלטה זאת היא שנשלחה לבאי כוחו של מוטי לייבל.
החלטה
לבקשה לא צורפו מסמכים כלל, אף לא החלטה כלשהיא. מכל מקום, טענות המופנות כלפי חוקיות המעצר מכוח סעיף 60 לחוק המעצרים שאליו מפנה המבקש, יש להביא תחילה בפני הערכאה הדיונית. ככל שלמבקש טענות בנוגע לאופן הטיפול בבקשתו, גם בעניין זה שומה עליו להקדים ולפנות לבית המשפט המחוזי.
לפיכך אין מקום לבקשה כפי שהוגשה והיא נדחית. ניתנה היום, י"ח באייר (מוצ"ש) התשע"ז (‏13.5.2017).שופטת ענת ברון
 
תמונה. תיק א' - מוטי לייבל נ מדינת ישראל (בש"פ 4278/17) בבית המשפט העליון: ההחלטה "הקצרה", שעליה מופיע התאריך 13 למאי, 2017. ההחלטה "הקצרה" הומצאה לבאי כוחו של העציר מוטי לייבל, אך לא נרשמה בתיק בית המשפט המחוזי.
___________


התיק בו נרשמה ההחלטה "הקצרה" הופיע במערכת האלקטרונית של בית המשפט העליון רק ביום רביעי, 24 למאי, 2017 (11 ימים לאחר תאריך הגשת הערר והתאריך המופיע על ההחלטה "הקצרה"), והוא פתוח לציבור.





תמונות. תיק א' - מוטי לייבל נ מדינת ישראל (בש"פ 4278/17) בבית המשפט העליון: התיק הופיע במערכת התיקים רק ביום 24 למאי, 2017 (11 ימים לאחר תאריך הגשת הערר והתאריך המופיע על ההחלטה "הקצרה"),, ובו נרשמה ההחלטה "הקצרה" של השופטת ענת ברון.
_____


ג)
תיק ב' - פלוני נ מדינת ישראל (בש"פ 3912/17): עליו הופעל חיסיון שלא כדין, בו מופיעה ההחלטה "הארוכה", שנרשמה בתיק בית המשפט המחוזי, אך לא הומצאה לבאי כוחו של מוטי לייבל.
בתיק ב' נתנה השופטת ענת ברון החלטה ארוכה ומנומקת, מטעמים אחרים לגמרי מאלה שניתנו בהחלטה "הקצרה" בתיק א'. על החלטה זאת נרשם התאריך 12 למאי, 2017 - כלומר עוד לפני הגשת הערר...


תמונות. תיק ב' - פלוני נ מדינת ישראל (בש"פ 3912/17): ההחלטה "הארוכה", שעליה נרשם התאריך 12 למאי, 2017 (כלומר יום לפני הגשת הערר). ההחלטה "הארוכה" לא הומצאה לבאי כוחו של העציר מוטי לייבל, אך נרשמה בתיק בית המשפט המחוזי.
_____

על תיק ב' כולו הופעל חיסיון מפוברק, ללא בסיס בדין.

תמונה. תיק ב' - פלוני נ מדינת ישראל (בש"פ 3912/17) בבית המשפט העליון: "חסוי" - על התיק הופעל חיסיון שלא כדין.
______

ד) תיק המעצרים - מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' בבית המשפט המחוזי ת"א - שיבוש הכתבים וחיסיון שלא כדין

תמונות. השופט אברהם היימן מתמיד בהפעלת חיסיון שלא כדין ושיבוש הכתבים וההליכים בתיק המעצרים מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי. השיבוש בתיק המעצרים בבית המשפט המחוזי ת"א מתואם עם בית המשפט העליון והתביעה.
_______

ההחלטה "הארוכה" מהתיק ב', החסוי, בבית המשפט העליון לא הומצאה לבאי כוחו של מוטי לייבל, אולם נרשמה בתיק המעצרים (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי, כ"בקשה" של "מבקש 1" בתיק הנייר.

"מבקש 1" הוא גם זה שהגיש לרישום בבית המשפט המחוזי ביום 22 למאי, 2017, מסמך "בקשה", שתואר כ"כתב אישום מצונזר". ניתן לשער ש"מבקש 1" הוא התביעה.

הן ההחלטה "הארוכה" של בית המשפט העליון, והן "כתב האישום המצונזר" נרשמו בתיקיית "תיק נייר" במערכת נט המשפט, ואינם מופיעים בתיקיית "בקשות".

תמונה. תיק המעצרים - מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א:  ביום 15 למאי, 2017, נרשמה בתיקיית "תיק הנייר" בנט-המשפט "בקשה בתיק" - שתיאורה - "החלטה מהעליון", כביכול "בקשה" של "מבקש 1", שהיא ההחלטה "הארוכה" מתיק ב' בבית המשפט העליון. בשתי השורות העליונות בתיק הנייר מופיע גם מסמך, שהוגש ביום 22 למאי, 2017, תיאורו - "כתב אישום מצונזר", ונרשם שוב - כ"בקשה בתיק" של "מבקש 1". הרישומים כאן, מראים שהשופטים בבית המשפט המחוזי פועלים בצוותא עם התביעה בניהול כפל החלטות בית המשפט העליון בערר מוטי לייבל, וכפל כתבי האישום. יש לראות בהתנהלות זאת הונאה בבית המשפט בהליכים פליליים. הסניגור הציבורי עו"ד יהונתן רבינוביץ', שטען בערר לורי שם-טוב בבית המשפט העליון בעניין אי ביצוע הקראה כדין, לא העיז להזכיר את עניין כפל כתבי האישום, למרות שזהו טיעון מרכזי לפסילת ה"הקראה" המדומה.
________

על תיק המעצרים בבית המשפט המחוזי ת"א ממשיך השופט אברהם היימן להפעיל חיסיון שלא כדין. כל הפרוטוקולים נרשמים "בדלתיים סגורות" - למרות שהם נערכים בדלתיים פתוחות. העלמת התיקים והכתבים מעין הציבור היא הפרה חמורה של הזכות לשימוע הוגן ופומבי בפני עצמה. אולם תופעה זאת ידועה מזה מאות שנים ברחבי העולם כהתנהלות שמטרתה שיבושים והונאות בניהול הכתבים וההליכים, כפי שמודגם גם כאן.

תמונה. תיק המעצרים - מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א:  השופט אברהם היימן ממשיך לנהל את התיק תחת חיסיון שלא כדין, תוך שיבוש הכתבים וההליכים - הפרות חמורות של הזכות לשימוע הוגן ופומבי.
______

סיכום
  • שופטת בית המשפט העליון ענת ברון הנפיקה בתיק א' - לייבל נ מדינת ישראל (בש"פ 4278/17) - את ההחלטה "הקצרה" שעליה נרשם תאריך 13 למאי. ההחלטה "הקצרה" דחתה את בקשת הערר של מוטי לייבל מטעמים טכניים. תיק א' פתוח לציבור. ההחלטה "הקצרה" הומצאה לבאי כוחו של מוטי לייבל, אך לא נרשמה בתיק בית המשפט המחוזי. 
  • שופטת בית המשפט העליון ענת ברון הנפיקה בתיק ב' - פלוני נ מדינת ישראל (בש"פ 3912/17)  את ההחלטה "הארוכה", שעליה מופיע התאריך 12 למאי (כלומר יום לפני הגשת הערר עצמו). ההחלטה "הארוכה" דחתה את בקשת הערר מנימוקים אחרים לגמרי מאלה שבהחלטה "הקצרה". על תיק ב' הופעל חיסיון שלא כדין. ההחלטה "הארוכה" לא הומצאה לבאי כוחו של מוטי לייבל, אך נרשמה בתיק המעצרים בבית המשפט המחוזי, אולם בצורה המקשה על זיהויה. 
  • הכתבים בכללותם מצביעים שוב על אי-תקינות וחוסר יושרה בכתבים ובהליכים בבית המשפט העליון, ומציגים את בית המשפט העליון של מדינת ישראל כבית דין בלתי כשיר ו/או מושחת.  
  • הן מערכת ניהול התיקים של בית המשפט העליון והן מערכת ניהול התיקים של בית המשפט המחוזי (נט-המשפט) מדגימות במקרה זה ניהול ספרים כפולים בהליך פלילי, שבו מבקשת התביעה לשלול חירותו של אדם. 
  • ההונאה השיפוטית בנוגע למוטי לייבל, כמו ההונאות השיפוטיות לשוקי משעול ורומן זדורוב מתועבות במיוחד - שכן הן נוגעות לחירות האדם. זאת - לאחר שבית המשפט העליון הכריז על "מהפכה חוקתית" נבובה המבוססת על כבוד האדם וחירותו. 
  • הממצאים בתיקים הקשורים למוטי לייבל ולורי שם-טוב, הן בבית המשפט העליון והן בבית המשפט המחוזי מדגימים הפרות חמורות של זכויות האדם - הזכות לשימוע הוגן ופומבי. כמו כן יש לראות בממצאים הפרות חמורות של האמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות (1976) - הזכות להליך ראוי. הפרות חמורות אלה מתבצעות על ידי בתי המשפט של מדינת ישראל עצמם, ומתעדות בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים בעליל!