Tuesday, May 23, 2017

2017-05-23 משטרת פ"ת, בתמיכת הפרקליטות ושופטי בימ"ש השלום, נחושה להפר את הזכויות "החוקתיות" של אזרחי ישראל!

משטרת פ"ת, בתמיכת הפרקליטות ושופטי בימ"ש השלום, נחושה להפר את הזכויות "החוקתיות" של אזרחי ישראל!
המשך התכתבות עם משטרת פתח-תקווה לגבי "מוצ"ש אצל היועמ"ש בפתח-תקווה"
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2017/05/2017-05-23_23.html
 

____
 "לפיכך, הריני חוזר ומבקש תשובה ברורה וחד-משמעית: מניין הבסיס בדין של סמכותה של יומע"ש מחוז מרכז עליזה ארבל "לאשר" או שלא לאשר אירוע מחאה, שאינו הפגנה הדורשת רישיון, ושאינו מול או ליד ביתו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפתח-תקוה?
 התנהלותה של משטרת פ"ת אמש לגבי איש בודד במחאה דוממת בכיכר, ומכתביה של יומע"ש מחוז מרכז עליזה ארבל היום מעלים חשש כבד שמשטרת פתח-תקוה, בתמיכת הפרקליטות ושופטי בית המשפט השלום פ"ת, נחושה בדעתה להפר זכויות "חוקתיות" של אזרחי מדינת ישראל – לעתים קרובות תוך הפעלת אלימות חמורה."
א) תשובת המשטרה על דרישה להבהרות לגבי מכתב עמום ודו-משמעי מהבוקר


ב) דרישה חוזרת להבהרת הבסיס בדין לסמכותה של יועמ"שית מחוז מרכז "לאשר" או לא לאשר אירוע בכיכר גורן בפתח-תקוה
_____
מוצ"ש אצל היועמ"ש: תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל, היכולה גם להיקרא כאיום באלימות
להלן פנייה לראש משטרת פ"ת, תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל, היכולה גם להיקרא כאיום באלימות, ודרישתי לתשובה ברורה וחד-משמעית.  לאחריהן, תיאור אירוע המחאה כפי שפורסם.  המחאה נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט פותחת דף חדש בתולדות המשטר בישראל! שיתוף פעולה מתואם של היועמ"ש, המשטרה, התביעה, והשופטים בדיכויים תוך אלימות של חופש הביטוי וחופש המחאה - זכויות "חוקתיות" של אזרחים שומרי חוק.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/blog-post_23.html  

 

א) פנייה למפקד משטרת פ"ת ברק מרדכי מיום 21 למאי, 2017.
ב) תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל מיום 23 למאי, 2017.



ג) דרישה לתשובה ברורה וחד-משמעית של משטרת ישראל מיום 23 למאי, 2017.


Details

כרגיל, נפגשים בשעה 19:00 בקפה רולדין, קניון גנים, רח' העצמאות.
המחאה נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפ"ת חייבת להימשך! 
המחאה נגד השחיתות השלטונית שוללת כל אלימות, פגיעה ברכוש, או ונדליזם. 
היועמ"ש אביחי מנדלבליט מעלים עין מעבריינות בכל זרועות השלטון - החל מבנימין ושרה נתניהו, דרך חברי כנסת, וכלה בשופטים, בכירים בפרקליטות ובמשטרה, שעסקו ועוסקים בעבריינות בעליל. לדוגמה:
* מנשה ארביב - "ראש האפ. בי. איי. הישראלי" - נתפס בלקיחת שוחד, תחילה ניסו לשכוח מכל העניין, ועכשיו מעמידים אותו למשפט מצועצע.
* השופט "בדימוס" יצחק כהן, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת לשעבר, ומועמד לשופט בית המשפט העליון, נתפס בעבירות מין חמורות. ובית המשפט בשיתוף עם הפרקליטות ניהלו משפט דמי. 
* ראיות חדשות שוב מצביעות על קשרים בין רות דוד בהיותה פרקליטת מחוז ת"א, עו"ד רונאל פישר, ובכירים בפשע המאורגן (עמיר מולנר). ראיות קודמות הצביעו על קשרים בין רות דוד, עו"ד רונאל פישר ומשפחת אברג'יל. ברור שאין כוונה לחקור, ובוודאי שלא להעמיד לדין את רות דוד על התנהלותה כפרקליטת מחוז ת"א.

* מנדלבליט ושי ניצן מגינים עכשיו בבג"ץ על סמכותם לשבש עדות של עובד מדינה, אפילו במשפט רצח - בפרשת תצהיר דר' חן קוגל - בקיצור, המציאו דיברה חדשה - "ענה ברעך עד שקר"...
* ראיות חותכות מצביעות על הונאה במחשוב וועדת הבחירות, ומעלות חששות כבדים להונאות בחירות - אבל בית המשפט העליון דחה על הסף עתירות בעניין, ואין סיכוי לחקירת אמת.
* ראיות חותכות מצביעות על שיבוש חקירה, שיבוש התביעה ושיבוש הליכי משפט נגד רומן זדורוב - אבל היועמ"ש אביחי מנדלבליט מסרב להעביר לחקירה תלונות פליליות שהוגשו כדין נגד שוטרים, פרקליטים ושופטים שהיו מעורבים בהונאה מתועבת זאת. דיראון למדינת ישראל! בפרשה זאת כתב פרופ קרמניצר: ""ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה. כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה".
בשלב הנוכחי, כשההתנהלותו של מנדלבליט גוררת מחאה ציבורית, ובצדק, מנדלבליט מנסה לדכא את זכויות האזרח הבסיסיות בעזרת משטרת פ"ת... פרובוקציות, אלימות, חקירות כהטרדה של אזרחים שומרי חוק!
כבר בקיץ שעבר העיד שר המשפטים לשעבר, פרופ’ דניאל פרידמן בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת - "לא יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה יאמר המדינה זה אני. הוא לא יכול לקבוע למדינה מה החוק, לסתום למדינה את הפה, ולא לאפשר לה לומר את דעתה..." 
פרופ' ירון זילכה אמר: "חבורה של עבריינים השתלטה על המדינה"...
התשובה: סרבנות אזרחית בלתי אלימה!
שימו לב: 
א) מסיבת רחוב זאת אינה "הפגנה" ואין נדרש לה כל רישיון על פי החוק! (אין דבר כזה "אישור" להפגנה). 
ב) מסיבת רחוב זאת גם אינה כפופה ל"הסכמות" סודיות ("סגרנו") של המשטרה עם "נציגים המובילים".
ג) מסיבת רחוב זאת אינה מיוצגת על ידי עו"ד דניאל חקלאי, עו"ד סיגלית קסלר, עו"ד עזר מבורך, או כל עו"ד אחר!
ד) מסיבת רחוב זאת אינה קשורה ואינה תומכת בכל מפלגה שהיא!


מוצ"ש אצל היועמ"ש: תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל, היכולה גם להיקרא כאיום באלימות

מוצ"ש אצל היועמ"ש: תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל, היכולה גם להיקרא כאיום באלימות
להלן פנייה לראש משטרת פ"ת, תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל, היכולה גם להיקרא כאיום באלימות, ודרישתי לתשובה ברורה וחד-משמעית.  לאחריהן, תיאור אירוע המחאה כפי שפורסם.  המחאה נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט פותחת דף חדש בתולדות המשטר בישראל! שיתוף פעולה מתואם של היועמ"ש, המשטרה, התביעה, והשופטים בדיכויים תוך אלימות של חופש הביטוי וחופש המחאה - זכויות "חוקתיות" של אזרחים שומרי חוק.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/blog-post_23.html  

 

א) פנייה למפקד משטרת פ"ת ברק מרדכי מיום 21 למאי, 2017.
ב) תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל מיום 23 למאי, 2017.



ג) דרישה לתשובה ברורה וחד-משמעית של משטרת ישראל מיום 23 למאי, 2017.

Details

כרגיל, נפגשים בשעה 19:00 בקפה רולדין, קניון גנים, רח' העצמאות.
המחאה נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפ"ת חייבת להימשך! 
המחאה נגד השחיתות השלטונית שוללת כל אלימות, פגיעה ברכוש, או ונדליזם. 
היועמ"ש אביחי מנדלבליט מעלים עין מעבריינות בכל זרועות השלטון - החל מבנימין ושרה נתניהו, דרך חברי כנסת, וכלה בשופטים, בכירים בפרקליטות ובמשטרה, שעסקו ועוסקים בעבריינות בעליל. לדוגמה:
* מנשה ארביב - "ראש האפ. בי. איי. הישראלי" - נתפס בלקיחת שוחד, תחילה ניסו לשכוח מכל העניין, ועכשיו מעמידים אותו למשפט מצועצע.
* השופט "בדימוס" יצחק כהן, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת לשעבר, ומועמד לשופט בית המשפט העליון, נתפס בעבירות מין חמורות. ובית המשפט בשיתוף עם הפרקליטות ניהלו משפט דמי. 
* ראיות חדשות שוב מצביעות על קשרים בין רות דוד בהיותה פרקליטת מחוז ת"א, עו"ד רונאל פישר, ובכירים בפשע המאורגן (עמיר מולנר). ראיות קודמות הצביעו על קשרים בין רות דוד, עו"ד רונאל פישר ומשפחת אברג'יל. ברור שאין כוונה לחקור, ובוודאי שלא להעמיד לדין את רות דוד על התנהלותה כפרקליטת מחוז ת"א.

* מנדלבליט ושי ניצן מגינים עכשיו בבג"ץ על סמכותם לשבש עדות של עובד מדינה, אפילו במשפט רצח - בפרשת תצהיר דר' חן קוגל - בקיצור, המציאו דיברה חדשה - "ענה ברעך עד שקר"...
* ראיות חותכות מצביעות על הונאה במחשוב וועדת הבחירות, ומעלות חששות כבדים להונאות בחירות - אבל בית המשפט העליון דחה על הסף עתירות בעניין, ואין סיכוי לחקירת אמת.
* ראיות חותכות מצביעות על שיבוש חקירה, שיבוש התביעה ושיבוש הליכי משפט נגד רומן זדורוב - אבל היועמ"ש אביחי מנדלבליט מסרב להעביר לחקירה תלונות פליליות שהוגשו כדין נגד שוטרים, פרקליטים ושופטים שהיו מעורבים בהונאה מתועבת זאת. דיראון למדינת ישראל! בפרשה זאת כתב פרופ קרמניצר: ""ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה. כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה".
בשלב הנוכחי, כשההתנהלותו של מנדלבליט גוררת מחאה ציבורית, ובצדק, מנדלבליט מנסה לדכא את זכויות האזרח הבסיסיות בעזרת משטרת פ"ת... פרובוקציות, אלימות, חקירות כהטרדה של אזרחים שומרי חוק!
כבר בקיץ שעבר העיד שר המשפטים לשעבר, פרופ’ דניאל פרידמן בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת - "לא יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה יאמר המדינה זה אני. הוא לא יכול לקבוע למדינה מה החוק, לסתום למדינה את הפה, ולא לאפשר לה לומר את דעתה..." 
פרופ' ירון זילכה אמר: "חבורה של עבריינים השתלטה על המדינה"...
התשובה: סרבנות אזרחית בלתי אלימה!
שימו לב: 
א) מסיבת רחוב זאת אינה "הפגנה" ואין נדרש לה כל רישיון על פי החוק! (אין דבר כזה "אישור" להפגנה). 
ב) מסיבת רחוב זאת גם אינה כפופה ל"הסכמות" סודיות ("סגרנו") של המשטרה עם "נציגים המובילים".
ג) מסיבת רחוב זאת אינה מיוצגת על ידי עו"ד דניאל חקלאי, עו"ד סיגלית קסלר, עו"ד עזר מבורך, או כל עו"ד אחר!
ד) מסיבת רחוב זאת אינה קשורה ואינה תומכת בכל מפלגה שהיא!

2017-05-23 אומץ נ היועמ"ש ואח (בגץ ‫‪5515/16‬‬) - פרשת תצהיר דר' חן קוגל - בקשת פסלות נרשמה אתמול נגד דנציגר הנדל, סולברג

אומץ נ היועמ"ש ואח (בגץ ‫‪5515/16‬‬) - פרשת תצהיר דר' חן קוגל - בקשת פסלות נרשמה אתמול נגד דנציגר הנדל, סולברג

  



_____

מאהל המחאה ת"א, 23 למאי -  בקשת הפסלות המצורפת נרשמה אתמול (בקשה י"ב) בעתירת אומ"ץ נ היועמ"ש ואח' (פרשת תצהיר דר' חן קוגל) בבית המשפט העליון. למרות בקשות חוזרות, הן בכתב והן בע"פ, שיבשה כהרגלה מזכירות בית המשפט העליון את הרישום במערכת האלקטרונית - רשמה "בקשה למתן החלטה או פס"ד" במקום "בקשת פסלות". 
בקשת הפסלות אומרת שמניעת הגישה לעיון בכתבי המקור של צו על תנאי והחלטה עשויים כדין, ההתחכמות שבמשלוח בדואר של כתבים אלקטרוניים בלתי חתומים וחסרי תוקף, כתחליף לעיון בכתבים אמיתיים ותקפים בתיק הנייר, יחד עם הסירוב ליתן החלטות על בקשות חוזרות למימוש העיון כלשונו וכרוחו של הדין, מעלים חששות כבדים של חוסר תום לב וחוסר ישרה של השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל ונועם סולברג, משוא פנים והטיית הדין.
בקשת הפסלות גם מעלה שאלות לגבי ההתנהלות "האתית" הראויה של עורכי דין המופיעים כבאי כוח לפני בית משפט החשוד כבלתי כשיר בעליל.
התנהלות בית המשפט העליון בעתירת בג"ץ זאת נחזית כהמשך של פרשת רומן זדורוב ונגזרותיה, בה מונעים בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי נצרת את העיון בתיקים שונים בכתבי מקור של החלטות ופסקי דין שכבר התפרסמו (חלקם "מפוברקים" בוודאות, חלקם "מפוברקים" קרוב לוודאי), ובה על פי פרופ' קרמניצר - בית המשפט העליון, היועמ"ש, ומערכת המשפט עוסקים בעיקר בהגנה על עצמם...

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/2017-05-23-551516.html



בבית המשפט העליון של מדינת ישראל

תנועת אומץ נ היועמ"שפרקליט המדינה ואחבג"ץ 5514/16
מבקש העיוןדר' יוסף צרניק
מאהל המחאה ת"א
תד 33407, תל-אביב
פקס: 077-3179186
דוא"ל:  
בקשת פסלות נגד השופטים יורם דנציגרניל הנדלונועם סולברג בהליך הנלווה בקשות לעיון בתיק זה
מבקש העיון בתיק זה, דר’ יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשת פסלות נגד השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולבר בהליך הנלווה - בקשות לעיון בתיק זה, מהסיבות להלן:
אמניעת העיון בכתבי הזמנה לדיוןפרוטוקולהחלטה וצו על תנאי עשויים כדין
1בתיק זה הגשתי סדרת בקשות לעיון בכתבי המקור בתיק הנייר – הזמנה לדיון, פרוטוקול דיון, החלטה וצו על תנאי – כתבים בסיסיים לאימות תקינות ההליכים השיפוטיים בתיק זה ולישרתם. בכך ניסיתי לממש את הזכות המוקנית בתקנות בתי המשפט-עיון בתיקים (2003): “כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין”יתרה מכך, פסק הדין של בית המשפט העליון משנת 2009 בתיק האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ5917/97מבהיר במפורש שאין כל צורך להגיש בקשה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דיןכמו כןהכריז פסק הדין הנ"ל על זכות העיון: “עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתיעל-חוקי...” יחד עם זאת, ניסיוני הנרחבבמהלך מחקר אקדמי שאני מנהל בשנים בבתי המשפט של מדינת ישראל לגבי מימוש זכות העיוןמראה שמזכירויות בתי המשפט (כולל בית המשפט העליוןמסרבות לקיים את הדין ומונעות את הגישה לעיון בהחלטות שאינןן אסורות לפרסום על פי דיןאלא על פי הגשת בקשה והחלטה שיפוטית. לכן הוגשהלדוגמה, הבקשה מיום 26 לפברואר, 2017, כ"בקשה למען הסדר הטוב" לעיון בהחלטה ובצו על תנאי מיום 11 לפברואר, 2112 , עשויים כדין (נרשמה כבקשה י”ג - “בקשה לעיון/צילום).
2. שופטי המותב – יורם דנציגר, ניל הנדל ונעם סולברג – מנעו עד היום את מימוש זכות העיון בכתבי המקור בתיק הנייר:
א) ביום 16 למרץ, 2017, התפרסמה החלטת בית המשפט על בקשתי (מס' י"ב) – לעיון ב"הזמנה לדיון עשויה כדין" ו"פרוטוקול דיון מיום 14 לפברואר, 2017 עשוי כדין". החלטה זאת אומרת: “אנו מורים כי מזכירות בית המשפט תמציא למבקש העיון, באמצעות הדואר, את ההזמנות לדיון שהתקיים ביום 14.02.17, ככל שהן קיימות, וכן את פרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 14.02.17”.
ב) ביום 21 למרץ, 2017, התפרסמה החלטה על בקשתי (מס' י"ג) "למען הסדר הטוב" – לעיון בהחלטה וצו על תנאי מיום 19 לפברואר, 2017. החלטה זאת אומרת "המזכירות תמציא למבקש – באמצעות הדואר – את ההחלטה והצו על תנאי...”
ג) בהמשך, קיבלתי מבית המשפט בדואר רשום עם אישור מסירה וללא כל מכתב מלווה מסמכים בלתי מזוהים ובלתי מאומתים, שאינם נראים על פניהם ככתבי בית דין אמתיים (אותנטיים), והם חסרי כל תוקף בעליל. צרופה א’ - היא המסמכים שקיבלתי בדואר מבית המשפט העליון, ככל הנראה כביצוע החלטות אלה.
ד) ביום 03 לאפריל, 2017 הגשתי "בקשה למימוש זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין" (נרשמה כבקשה י"ז - “לבירור מצב התיק") ובה חזרתי וביקשתי לעיין בכתבי המקור בתיק הנייר של בית המשפט.
ה) לאחר שלא ניתנה כל החלטה על בקשתי מיום 03 לאפריל, 2017, הגשתי ביום 18 לאפריל, 2017, "בקשה חוזרת למימוש זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין" (נרשמה כבקשה י"ח - “לעיון חוזר”).
ו) לאחר שלא ניתנה כל החלטה על בקשות אלה, הגשתי ביום 15 למאי, 2017 "בקשה למתן החלטות על בקשות קודמות למימוש העיון כלשונו וכרוחו של הדין" (נרשמה כבקשה כ’ - "למתן החלטה או פס"ד").
לסיכום: עד היום נמנעה ממני הגישה לעיון בכתבים המבוקשים, שלא כדין. החלטות שופטי המותב מיום 16 למרץ, 2017, ומיום 21 למרץ, 2017, המחליפות עיון בכתבי מקור בתיק בית המשפט במשלוח בדואר של תדפיסים בלתי חתומים וחסרי תוקף – נחזות כסוג של התחכמות המצביע על חוסר תום לב וחוסר יושרה. התנהלות זאת מעלה חשש ממשי וכבד למשוא פנים והטיית הדין בהליך הנלווה של הבקשות לעיון. אי מתן החלטות על הבקשות החוזרות למימוש זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין מאשש חששות אלה.
ב. החלטות בית המשפט העליון מאז 2002 בכללוהחלטות שופטי המותב על בקשות העיון בפרטנחזות כ"טיוטותבלבד
3ההחלטות הנ"ל של שופטי המותב לגבי בקשותי החוזרות לעיון בתיק זה מעולם לא הומצאו כדיןההחלטות נשלחו כשאינן חתומותללא מכתב מלווה או אימות כלשהו על ידי המזכירותוהן נושאות תניית פטור, "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". התנהלות זאת אינה יוצאת דופןוהיא טיפוסית לבית המשפט העליון מאז 2002 (תמונה 1). אין ספק שאדם בר דעת יראה בכתבים אלהכפי שנשלחוהמצאה למראית עין של כתבי בית דין שאמיתותם ותוקפם מפוקפקים למיטבניסיוני הנרחב במהלך השנים האחרונות גם מראהשאין כל אפשרות לקבל מבית המשפט העליון כתב החלטה חתום על ידי שופט או רשם ומאושר על ידי המזכירה הראשית כדין - "העתק מתאים למקור". התנהלות זאת גם היא מעלה חששות כבדים של חוסר ישרה ומעלה חשש ממשי וכבד למשוא פנים והטיית הדין בהליך הנלווה של הבקשות לעיון.
תמונה 1. תבנית החלטות בית המשפט העליון לפני 2002, ולאחר מכן. האישור "העתק מתאים למקור", וכל אזכור של מזכיר ראשי הוסרו מן ההחלטות, ותניית הפטור, “כפוף לשינויי עריכה ונוסח" הוספה. נשיאי בית המשפט העליון אשר גרוניס ומרים נאור, וכן הנהלת בתי המשפט (חופש המידע) סירוב ומסרבים לספק הסבר לגבי הבסיס החוקי לשינוי המפליג שחל בכתבי ההחלטות בבית המשפט העליון תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא
____
4הפיכת כתבי בית המשפט העליון ל"טיוטותתועדה שוב לאחרונה בתיק בתיק י.שאבן ישראל בע"מ נ שולמן ואח’ (1554/16). בתיק זה נתן בית המשפט העליון החלטה שנחזתה כפסק דין ביום 10 לאפריל, 2016, והחלטה שנחזתה כפסק דין הפוך ביום 05 ליוני, 2016. לאחר פרסום העניין בתקשורת כ"שערוריה", פרסם בית המשפט העליון ביום 08 ליוני, 2016, החלטהמתוכה עולה שבית המשפט העליון שומר לעצמו את הזכות להחשיב את החלטותיו כ"טיוטות", גם לאחר שהומצאו כביכול.
5. הפיכת כתבי בית המשפט העליון ל"טיוטותתועדה גם בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקיםשל השופטת ורדה אלשייךהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים מיום 11 למאי, 2012 (88/12/מחוזי ת"אמפרשת שהן השופטת ורדה אלשייך והן הנציב מצאו את הפרוטוקולים כ"טיוטות". יתרה מזאתההחלטה מצטטת את השופטת ורדה אלשייךשטענה להגנתהשהתנהלותה אינה שונה מהתנהלות בית המשפט העליוןהמנפיק את החלטותיו "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". תשובתו של הנציב: “נתלתה באילן גבוה"…
6. התנהלות בית המשפט העליון לגבי הנפקת כתבי בית דין משובשים וחסרי תוקףשהחלה תחת כהונתו של הנשיא אהרן ברקאינה המצאה ישראלית מקוריתהתנהלות מסוג זה מוכרת ברחבי העולם מזה מאות שנים כהנפקת כתב בית דין למראית עין וניהול הליכי משפט למראית עין – סימן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתיםלא מצאתי בחוק העונשין הישראלי הגדרה של עבריינות מסוג זהלכןלצורך הבהרה בלבדמובא בזאת הסעיף המתאים בחוק העונשין של מדינת טקססארה"ב:
חוק העונשין של טקסס סעיף 32.48: הליכים למראית עין
32.48 הליכים למראית עין
(א) אדם מבצע עבירה פלילית אם אותו אדם מתוך חוסר זהירות גורם למסירתו לאחר של מסמך המחקה הזמנה לבית המשפט, כתב תביעה, פסק דין, או כל כתבי בית דין אחר, בכוונה ל:
(1) לגרום לתשלום של דרישה על ידי האחר, או
(2) לגרם לאחר:
A) להישמע לסמכות לכאורה של אותו מסמךאו
B) לנקוט פעולה או להימנע מלנקוט פעולה כלשהי בתגובה למסמך ובהתאם לואו על בסיס מסמך זה.
(ב) אישור המצאה של המסמך לאדם כלשהו מתוך כוונה שיגיע לייעודו הוא עילה מספקת להראות שהמסמך נמסר.   
(ג) אין זאת הגנה מפני תביעה פלילית תחת סעיף זה, אם המסמך למראית עין:
(1) אומר שאינו מסמך בית דין בר תוקף.
(2) הונפק או אושר על ידי אדם או ישות שאין להם סמכות חוקית להנפיק או לאשר מסמך מסוג זה.
(ד) אם הובאו ראיות במשפט על פי סעיף זה, שהמסמך למראית עין הוגש לרישום, או הוצג, או נמסר למזכיר בית המשפט, או לעובד מזכירות בית המשפט, שהועמד או נוסד על פי החוקה והחוק של מדינה זאת, יש בכך הנחה, הניתנת להפרכה שהמסמך נמסר מתוך הכוונה שנאמרה בסעיף (א) לעיל.
(ה) מלבד מה שנאמר בסעיף (ו), עבירה תחת סעיף זה, היא עבירה מסוג
“Class A misdemeanor”.
(ו) אם הובאו ראיות במשפט על פי סעיף זה, שהנאשם הורשע בעבר על עבירה על פי סעיף זה, העבירה היא מסוג “state jail felony” (פשע שדינו מאסר).
התנהלות מסוג זה נחשבת להתנהלות עבריינית, חוץ-שיפוטית, שאין חלה עליה כל חסינות. אולם כפי שתועד בפרשת השופטת ורדה אלשייך, בפרשת השופטת הילה כהן, ובמקרים אחרים, מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל השתיתה נורמות, על פי הן מותר לשופטים לעסוק בהתנהלות מסוג זה ללא מורא החוק.
ג. העתירה בתיק זהפרשת תצהיר דר’ חן קוגל ופרשת דר’ מאיה פורמן הן חלק בלתי נפרד מפרשת רומן זדורובבה "מערכת המשפט מגִנה בעיקר על עצמה.”
7. העתירה בתיק זהיסודה בפרשת תצהיר דר’ חן קוגלשתוארה על ידי התקשורת ועל ידי משפטנים, כניסיון של בכירים בפרקליטות המדינה להדיח עד מומחהפרשה זאת נבעה מהליכים בפרשת דר’ מאיה פורמן בתיק פורמן רזניק נ קוגל ואח’ (34157-07-14) בבית הדין האזורי לעבודה ת”א. על התנהלות הפרקליטות והיועמ"ש בפרשת מאיה פורמן כתבה שרת הבריאות יעל גרמן (שאינה עורכת דין!) והייתה בין הנתבעים בתיק בית הדין לעבודה: "העוול העלול להיגרם לד"ר פורמן רזניק מביטול תוצאות המכרז שבו זכתהוהפגיעה הנלווית בשמה המקצועיבכבודה ובפרנסתה הוא כבדאינו צודקולטעמנו אף נעדר בסיס משפטי ונושא עמו השפעות רוחב מרחיקות לכת ומסוכנות… אי קבלתה לעבודה תהווה הפרה בוטה של זכויות אדםשל ערכי יסודשל החוק ושל הצדקואין בטעמים שנמנו במכתביהם של פרקליט המדינה ושל המשנה ליועץ המשפטי כדי להצדיק זאת". פרשת מאיה פורמן היא כמובן חלק בלתי נפרד מפרשת רומן זדורובעליה כתב פרופ’ מוטה קרמניצרההתנהלות של הפרקליטות... מפחידה… כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונותאנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה.”
8במהלך השנים עיינתי בתיקים רבים בבית המשפט העליון ובבתי משפט אחרים. אולם בתיקים הקשורים לפרשת רומן זדורוב, נתקלתי באותה התנהלות בדיוק – מניעת הגישה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין:
א) נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מנע את העיון בפסקי דין עשויים כדין ובפקודת מאסר עשויה כדין בתיק מ"י נ רומן זדורוב (502-07) בנצרת, והנפיק החלטה מיום 25 לינואר, 2016 על בקשותי החוזרות לעיון. החלטה זאת אומרת בחלקה: “המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים, אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה שלל מערכת נט המשפט, ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש...” יש לראות החלטה זאת כהעלמת ראיות והעלמת עין מדבר עבירה (תמונה 2).

תמונה 2. מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת. החלטת נשיא בית המשפט המחוזי נצרת מיום 25 לינואר, 2016, המונעת גישה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
____
ב) בתיק בית המשפט העליון זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) הנפיק הרשם גלעד לובינסקי החלטה מיום 02 ליוני, 2016, הדומה להפליא להחלטותיהם של שופטי המותב בתיק זה. הרשם לובינסקי מנע את העיון בכתבי המקור של החלטות שכבר התפרסמו מתיק הנייר מדינת ישראל נ זדורוב (502-07) מבית המשפט המחוזי נצרת (שהיה אז במשמורת בית המשפט העליון), והחליף אותו בעיון בתדפיסים חסרי תוקף ממערכת הכתבים האלקטרוניים. התואנה לה הזדקק הרשם לובינסקי להצדיק את החלטתו - “ערבוביה" בתיק. יש לראות בהחלטתו זאת של הרשם לובינסקי הודאה באי כשירותם של בתי המשפט ו/או הונאה של ממש.
זכות העיון מוכרת כבר מאות שנים כאמצעי הבסיסי לחיזוק ישרת השופטים נגד שחיתות. לכן, מניעת הגישה לעיון בכתבי החלטות שכבר התפרסמו בתואנות שונות הן על ידי נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם והן על ידי רשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי, או ללא כל הנמקה – על ידי שופטי המותב בהליך הנלווה של בקשות העיון בתיק זה אלה נחזים כחלק בלתי נפרד מניסיונותיה של מערכת המשפט, ובית המשפט העליון בראשה, להגן על עצמה בפרשת רומן זדורוב. לפיכך, עולים חששות כבדים וממשיים, שהתנהלות מותב השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולבר בהליך הנלווה של הבקשות לעיון בתיק זה, היא חלק בלתי נפרדד מהתנהלות זאת, והיא מעלה חששות כבדים וממשיים של חוסר תום לב, חוסר ישרה, משוא פנים והטיית הדין.
דאומ"ץנציבות הביקורת על מערך התביעה ובאי כוחם
9העתירה בתיק זה הוגשה על ידי תנועת אומ"ץ (באי כוחה עו"ד יובל יועז ודורון ברקת) - “אזרחים למען צדק חברתי ומשפטי ומינהל תקין". תנועת אומ"ץ אומרת שהיא "עומדת בראש המאבק בשחיתות השלטונית". לפיכך יש לראות בה גורם חשוב בחברה אזרחית מתוקנת.
נציבות הביקורת על מערך התביעה (היום - נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות) היא בין המשיבים (באי כוחה עו"ד יוסף בנקל וענבל רז ממשרד ראב"ד, מגריזו, בנקל ושות’). יש לראות בנציבות גוף שלטוני חשוב בשמירת ישרת מערכת המשפט.
10הגשת הבקשות לעיון והנפקת ההחלטות עליהן על ידי שופטי המותבהציגו לפני באי כוחן של תנועת אומ"ץ ונציבות הביקורת על מערך התביעה תיעוד ברור ונוקב לגבי מהות ההליכים בתיק זה. לכןנחזית התהלותם של באי כוח אלה כהסכמה שבשתיקההשאלות המתבקשות, הנובעות ממצב זהמהי התנהלות אתית ראויה של עורכי דין המופיעים לפני בית דין החשוד כבלתי כשירוהאם אין עורכי דין אלה עוסקים בהפרת אימונים לחוקי מדינת ישראל והציבור בכללו?
ה. שופטי המותב ודין פסלות בישראל
11. חוק בתי המשפט אומר:
שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
לפיכך, מן הראוי ששופטי המותב יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולבר יפסלו את עצמם בהליך הנלווה של הבקשות לעיון בתיק זה.
12. חוק בתי המשפט אומר עוד:
שופט שהועלתה בפניו טענה כי הוא פסול מלשבת בדין ידון בטענה לפני כל טענה אחרת ולא ימשיך את הדיון עד להחלטתו בטענת הפסלות.
לפיכך, מן הדין ששופטי המותב יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולבר ידונו בבקשת הפסלות המוגשת בזאת לפני כל בקשה אחרת. כמו כן, מן הדין ששופטי המותב ימציאו למבקש החלטה מנומקת, חתומה, ומאומתת כדין לגבי בקשת פסלות זאת. חזרה על הסירוב להמציא החלטה חתומה ומאומתת כדין גם לגבי בקשת פסלות זאת, תעמיד את בית המשפט העליון – הסמכות השיפוטית העליונה במדינת ישראל - כבלתי כשיר בעליל.
וסיכום
13. לאור כל האמור לעיליוצרת התנהלותם של השופטים יורם דנציגרניל הנדלונועם סולברג חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך הנלווה של הבקשה לעיון בתיק זה:
א) מעולם לא המציאו כדין למבקש העיון החלטות תקינות ותוקפות על בקשות העיון;
ב) אינם משיבים כלל על הבקשות החוזרות למימוש זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין;
ג) מונעים בהתנהלותם זאת ממבקש העיון גישה לתיק בית המשפט העליון, המותרת על פי דין, ושבית המשפט העליון הכריז עליו זכות "חוקתית, על חוקית...”;
ד) התנהלותם נחזית כחלק בלתי נפרד מפרשת רומן זדורוב ותולדותיה – בה תואר בית המשפט העליון כחלק בלתי נפרד מ"מערכת משפט המגנה על עצמה" – תוך הפרת חמורות של הדין.
14. יש לקוות ולצפותשמזכירות בית המשפט העליון לא תשבש את רישום בקשת פסלות זאת.
מן הדין והצדק ש ששופטי המותב יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולבר יעתרו לבקשת פסלות זאת.
היום, 22 למאי, 2017 ____________
                               דר' יוסף צרניק, מבקש העיון
                               בעצמו, בלתי מיוצג

Monday, May 22, 2017

2017-05-23 פרשת שוקי משעול: כליאה שרירותית על ידי צו מאסר מפוברק של השופט אורי שוהם, פברוקים וכזבים של הרשמת ליאת בנמלך כתוספת

פרשת שוקי משעול: כליאה שרירותית על ידי צו מאסר מפוברק של השופט אורי שוהם, פברוקים וכזבים של הרשמת ליאת בנמלך כתוספת
שוקי משעול נכלא תחת צו מאסר מפוברק של שופט בית המשפט העליון אורי שוהם. כרגיל במקרים דומים, הופעל חיסיון מפוברק על התיק כולו. ועכשיו - רשמת בית המשפט העליון ליאת בנמלך מכזבת ומפברקת הליכים בעניין בקשות לעיון בצו מאסר עשוי כדין. מניעת הגישה לעיון בצו מאסר עשוי כדין תצריך יצירתיות ומקוריות של הרשמת ליאת בנמלך. מניעת הגישה לצו המאסר של שוקי משעול גם תציין נקודת שפל חדשה בישרת בית המשפט העליון. עתירת אסיר הוגשה לחוד לגבי תנאי כליאתו של שוקי משעול - עם עבריינים כבדים, במקום בכלא מעשיהו. בית המשפט העליון גם דחה למועד בלתי ידוע את הדיון בעתירת שוקי משעול נ היועמ"ש על אי אכיפת החוק על התנהלות רות דוד כפרקליטת מחוז ת"א. בתי המשפט מובילים את ההתנכלות לחושפי השחיתות ברשות המסים ובמקביל - את אי אכיפת החוק על רות דוד. על כך כתב ג'פרסון: "ממרומי מגדל החוק, הם מפעילים את התותחים נגד אלה, עליהם הם היו אמורים להגן". התנהלות שופטי בית המשפט העליון טיפוסית לשופטים בדיקטטורות ובמשטרים אפלים!
  

  
תמונה: שוקי משעול מוחזק בכליאה שרירותית - תחת צו מאסר מפוברק מעשה ידיו של שופט בית המשפט העליון אורי שוהם.  ועכשיו - רשמת בית המשפט העליון ליאת בנמלך מפברקת הליכים בניסיון להסתיר את העניין. כרגיל, חיסיון מפוברק, הוא חלק בלתי נפרד מחבילת ההונאות השיפוטיות.


תמונה: למרות הודעות והתרעות חוזרות, קיבלה נציבת שירות בתי הסוהר עפרה קלינגר את שוקי משעול למאסר ללא צו מאסר עשוי כדין.  מפקדת גולאג, ולא אשת חוק!
____ 

מאהל המחאה ת"א, 23 למאי - "בקשה להבהרות הוגשה אתמול בבית המשפט העליון בתיק "פלוני" (שוקי משעול) נ מדינת ישראל (1322/17).


בבית המשפט העליון
פלוני (שוקי משעול) נ מדינת ישראל                                       רע”פ 1322/17
מבקש העיוןדר' יוסף צרניק
מאהל המחאה ת"א
תד 33407, תל-אביב
פקס: 077-3179186
בקשה להבהרות על החלטת הרשמת ליאת בנמלך על הבקשה לעיון בפקודת מאסר עשויה כדין בתיק זה
מבקש העיון בתיק זה, דר’ יוסף צרניק, מגיש בזאת תגובה על החלטת הרשמת ליאת בנמלך על הבקשה לעיון בפקודת מאסר עשויה כדין בתיק זה:
אמניעת העיון ב"צו איסור פרסום עשוי כדיןוהשתת חיסיון שלא כדין בתיק זה
1.תיק זה נחזה כ"חסוי" שלא כדין – הפרה חמורה של הזכות לשימוע הוגן ופומבי.
2. החלטת הרשמת ליאת בנמלך מיום 11 למאי, 2017, לא נמסרה לי עד היום (תמונה1). החלטה זאת אומרת בעניין צו איסור פרסום עשוי כדין:
בקשר לבקשה לעיון בצו איסור פרסום עשוי אציין, כי שמו של המבקש נחסה במועד פתיחת ההליך כיוון שההליך בערכאה קמא התנהל בדלתיים סגורות.
3. דבריה אלה של הרשמת ליאת בנמלך לוקים בחוסר ישרה בסיסי בעניינים עובדתיים:
א) הם יוצרים את הרושם שרק שמו של המבקש שוקי משעול נחסה (על ידי הפיכתו שלא כדין ל"פלוני"), בעוד שלאמיתו של דבר, התיק כולו מוסתר מעין הציבור עד היום (תמונה 2). הרשמת ליאת בנמלך גם לא תיקנה את החסיון שלא כדין עד יום זה. זאת - לאחר שהודתה בפועל שאין בתיק זה חיסיון כדין.
ב) האמירה "ההליך בערכאה קמא התנהל בדלתיים סגורות" – יסודה בכזב. המבקש בתיק זה – מר שוקי משעול – כתב לי לפני כניסתו למאסר, וכן מצאתי במאגרי נתונים, שכל ההליכים הפליליים הקשורים לתיק זה בבתי המשפט קמא נערכו בדלתיים פתוחות.

תמונה 1. החלטת הרשמת ליאת בנמלך מיום 11 למאי, 2017.


תמונה 2. על תיק זה ממשיך החסיון הכללי שלא כדין עד היום.
____
במניעת העיון ב"פקודת מאסר עשויה כדין"
4ביום 30 לאפריל, 2017, הגשתי בקשה דחופה למען הסדר הטוב (שנרשמה כבקשה מסח') – לעיון בצו מאסר עשוי כדין לגבי המערער משעולהדין בעניין ברורתקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003) תקנה 2(באומרת: “כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". יתרה מכךפסק הדין של בית המשפט העליון משנת 2009 בתיק האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ5917/97מבהיר במפורש שאין כל צורך להגיש בקשה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דיןיתרה מזאתפסק הדין הנ"ל הכריז על זכות העיון: “עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתיעל-חוקי...” יחד עם זאתניסיון נרחב במשך השניםמראה שמזכירויות בתי המשפט (כולל בית המשפט העליוןמסרבות לקיים את החוק ומונעות את הגישה לעיון בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דיןודורשות החלטה שיפוטית לפני שהן מאפשרות עיון. לכן הוגשה הבקשה מיום 30 לאפריל כ"בקשה למען הסדר הטוב".
5הבקשה לעיון בפקודת מאסר עשויה כדין הוגשהמכיוון שהחלטת השופט אורי שוהם מיום 05 לאפריל, 2017, בעניינו של “פלוני” (שהוא המערער שוקי משעול), כפי שנשלחה (המצאה למראית עיןלבא-כוחו של שוקי משעול, נחזית כ"פקודת מאסרמשובשת וחסרת תוקףשאינה בר-אכיפה (תמונות 3)שנועדה לשלול את חירותו של אדם מתוך הונאה.


תמונות 3. "פלוני" נ מדינת ישראל (רש"פ 1322/17) - “החלטה" של השופט אורי שוהם מיום 05 לאפריל, 2017: ”10. סוף דבר… המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 23.4.2017 עד השעה 10:00, בימ"ר ניצן, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון, ועותק מהחלטה זו...” ה"החלטה" אינה מפרשת את שם האדם שעליו להיכנס למאסר, אינה חתומה, ובשוליה תניית הפטור: “כפוף לשינויי עריכה ונוסח".
_____
6החלטתה של הרשמת ליאת בנמלך מיום 11 למאי, 2017, אומרת בעניין זה: "הצדדים יגישו תגובתם לבקשה לעיין בפקודת המאסר וזאת תוך 14 ימים מעת המצאת ההחלטה." הדין בישראל אינו מקנה לרשמת ליאת בנמלך כל סמכות שפיטה בעניין העיון בפקודת מאסר עשויה כדין (אם היא בכלל קיימתבתיק זהמובן מאליו שגם לצדדים בתיק זה אין כל סמכות להתנגד לעיון זההחלטה זאת גם השהתה בפועל את העיון עד לאחר כניסתו של שוקי משעול לכלא.
7אין ספק שהתנהלות זאתמאסר שרירותי על ידי הנפקת פקודת מאסר משובשת וחסרת תוקףבשילוב עם חיסיון שלא כדין, תימצא כנוגדת לא רק יסודות "משטר דמוקרטי", אלא גם יסודות כבוד האדם וחירותו ושימוע הוגן ופומבי.
גשליחתו וקבלתו של שוקי משעול למאסר ללא פקודת מאסר עשויה כדין
8.תקנות סדר הדין הפלילי, 1974, אומרות:
צו ביצוע ופקודת מאסר
31. ניתן גזר דין – יערוך בית המשפט או הרשם, על פי דרישת בעל הדין, צו אשר יציין את הטעון ביצוע על פי גזר הדין ואם הוטל עונש מאסר תיערך פקודת מאסר לפי טופס 6 שבתוספת; צו ופקודה כאמור ייחתמו בידי בית המשפט או בידי הרשם וישמשו אסמכתה לכל רשות מוסמכת לבצע את העונש.
פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, גם היא ברורה, ואומרת בפירוש:
קבלת אסירים
2. לא יתקבל אדם לבית סוהר אלא על פי צו מאסר או צו מעצר שהובא עמו, ואולם מותר לקבל לבית סוהר ילד של אסירה ביחד עם אמו אם היא מיניקה אותו והוא בן פחות משנתיים.
זיהוי 
3. מנהל בית הסוהר יאמת כי הצו חתום בידי הרשות המתאימה ועשוי כדין והאסיר הוא האדם הנזכר בו.
9. כבר לפני שנתיים הגשתי בקשה על פי חוק חופש המידע לשירות בתי הסוהר בעניין סדרי קבלת אנשים למאסרהתשובהמיום 06 לינואר, 2016 (באיחור של שנה), מאת אתי גרובר "רכזת טיפול בתלונות ופניות ציבור שב"ס" (בלתי תקינהבלתי חתומהושלא על ידי ממונה על פי חוק חופש המידע) אומרת (תמונה 4):
הננו להביא לידיעתך כי אסמכתא לכליאה בשב"ס היא פקודת מאסר/מעצר חתומה ע"י שופט - מקור בלבד! .

תמונה 4תשובה משובשת/בדויה/מפוברקת על פי חוק חופש המידע של שירות בתי הסוהר מיום 06 לינואר, 2016, לגבי נוהלי קבלת אנשים למאסר.
_____
10. הבקשות שהגשתי לבית המשפט העליון בתיק זהגם שימשו כהודעות לבית המשפט העליון בכללולשופט אורי שוהם בפרטעל השיבוש החמור בנוגע לפקודת המאסר ובתיק זהלפיכךיש לראות את המצב גם כסירוב לתקן שיבוש זה.
11. במקביל שלחתי הודעות לנציבת שירות בתי הסוהרעפרה קלינגרהמתריעות אותה לגבי השיבוש בפקודת המאסר המפוברקת לגבי שוקי משעולומבקש אותה לקיים את החוק לגבי קבלת אנשים למאסר בכללוהמערער שוקי משעול בפרט.
12.לדברי שוקי משעול, ביקש לראות פקודת מאסר עשויה כדין בעת הופעתו לפני וועדת מיון של שירות בתי הסוהר ביום 09 למאי, 2017, אולם מבוקשו נמנע ממנו.
13.למרות כל זאת, התקבל שוקי משעול למאסר ביום 16 למאי, 2016, ללא פקודת מאסר עשויה כדין.
ד. שוקי משעולרות דודרונאל פישר והשחיתות ברשות המסים ובפרקליטות מחוז ת"א
14. המערער שוקי משעול הוא לשעבר בכיר ברשות המסים, והבכיר מבין חושפי השחיתויות שם. משעול הפך אח"כ לקרבן התעללות של מערכת המשפט ואכיפת החוק בכלל, ופרקליטת מחוז ת"א לשעבר רות דוד ושותפה עו"ד רונאל פישר בפרט. לפיכך, הנסיבות המתועדות בתיק זה גם נחזות כהמשך רדיפת חושף השחיתויות ברשות המסים שוקי משעול על ידי מערכת המשפט ואכיפת החוק.
15לפיכך, יש לראות את התנהלותה של הרשמת ליאת בנמלך גם כהמשך ישיר של מה שכתב פרופ’ מוטה קרמניצר בפרשת רומן זדורוב: “התנהלות של הפרקליטות... מפחידה… כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונותאנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה.”
ה. החלטות בית המשפט העליון מאז 2002 בכללוהחלטתה של הרשמת ליאת בנמלך מיום 11 למאי, 2017 בפרט, הן "טיוטותבלבדולכן אין גם דרך לערער על החלטת הרשמת בתיק זה
16החלטתה של הרשמת ליאת בנמלך מיום11 למאי, 2017, בדיוק כמו החלטתו של השופט אורי שוהם מיום 05 לאפריל, 2017, נשלחה בפקס כשאינה חתומהללא מכתב מלווה או אימות כלשהו על ידי המזכירותוכשהיא נושאת תניית פטור, "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". התנהלות זאת אינה יוצאת דופןוהיא טיפוסית לבית המשפט העליון מאז 2002 (תמונה 5). אין ספק שכך אדם בר דעת יראה בכתב זהכפי שנשלחכתב בית דין למראית עין, “מפוברק" (כפי שהוא נקרא על ידי התקשורת בישראל), או "טיוטה" (כפי שהוא נקרא על ידי השופטים בישראל). ניסיוני הנרחב במהלך השנים גם מראהשאין כל אפשרות לקבל מבית המשפט העליון החלטה חתומה על ידי שופט או רשם כדיןומאושרת על ידי המזכירה הראשית כדין "העתק מתאים למקור". לכןגם אין כל אפשרות להגיש ערעור כדין מהחלטת הרשמת ליאת בנמלך.

תמונה 5. תבנית החלטות בית המשפט העליון לפני 2002, ולאחר מכן. האישור "העתק מתאים למקור", וכל אזכור של מזכיר ראשי הוסרו מן ההחלטות, ותניית הפטור, “כפוף לשינויי עריכה ונוסח" הוספה. נשיאי בית המשפט העליון אשר גרוניס ומרים נאור, וכן הנהלת בתי המשפט (חופש המידע) סירוב ומסרבים לספק הסבר לגבי הבסיס החוקי לשינוי המפליג שחל בכתבי ההחלטות בבית המשפט העליון תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא
____
17הפיכת כתבי בית המשפט העליון ל"טיוטותתועדה שוב לאחרונה בתיק בתיק י.שאבן ישראל בע"מ נ שולמן ואח’ (1554/16). בתיק זה נתן בית המשפט העליון החלטה שנחזתה כפסק דין ביום 10 לאפריל, 2016, והחלטה שנחזתה כפסק דין הפוך ביום 05 ליוני, 2016. לאחר פרסום העניין בתקשורת כ"שערוריה", פרסם בית המשפט העליון ביום 08 ליוני, 2016, החלטהמתוכה עולה שבית המשפט העליון שומר לעצמו את הזכות להחשיב את החלטותיו כ"טיוטות", גם לאחר שהומצאו כביכול.
18. הפיכת כתבי בית המשפט העליון ל"טיוטותתועדה גם בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקיםשל השופטת ורדה אלשייךהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים מיום 11 למאי, 2012 (88/12/מחוזי ת"אמפרשת שהן השופטת ורדה אלשייך והן הנציב מצאו את הפרוטוקולים כ"טיוטות". יתרה מזאתההחלטה מצטטת את השופטת ורדה אלשייךשטענה להגנתהשהתנהלותה אינה שונה מהתנהלות בית המשפט העליוןהמנפיק את החלטותיו "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". תשובתו של הנציב: “נתלתה באילן גבוה"…
19. התנהלות בית המשפט העליון לגבי הנפקת כתבי בית דין משובשים וחסרי תוקףשהחלה תחת כהונתו של הנשיא אהרן ברקאינה המצאה ישראלית מקוריתהתנהלות מסוג זה מוכרת ברחבי העולם מזה מאות שנים כהנפקת כתב בית דין למראית עין וניהול הליכי משפט למראית עין – סימן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתיםלא מצאתי בחוק העונשין הישראלי הגדרה של עבריינות מסוג זהלכןלצורך הבהרה בלבדמובא בזאת הסעיף המתאים בחוק העונשין של מדינת טקססארה"ב:
חוק העונשין של טקסס סעיף 32.48: הליכים למראית עין
32.48 הליכים למראית עין
(א) אדם מבצע עבירה פלילית אם אותו אדם מתוך חוסר זהירות גורם למסירתו לאחר של מסמך המחקה הזמנה לבית המשפט, כתב תביעה, פסק דין, או כל כתבי בית דין אחר, בכוונה ל:
(1) לגרום לתשלום של דרישה על ידי האחר, או
(2) לגרם לאחר:
A) להישמע לסמכות לכאורה של אותו מסמךאו
B) לנקוט פעולה או להימנע מלנקוט פעולה כלשהי בתגובה למסמך ובהתאם לואו על בסיס מסמך זה.
(ב) אישור המצאה של המסמך לאדם כלשהו מתוך כוונה שיגיע לייעודו הוא עילה מספקת להראות שהמסמך נמסר.   
(ג) אין זאת הגנה מפני תביעה פלילית תחת סעיף זה, אם המסמך למראית עין:
(1) אומר שאינו מסמך בית דין בר תוקף.
(2) הונפק או אושר על ידי אדם או ישות שאין להם סמכות חוקית להנפיק או לאשר מסמך מסוג זה.
(ד) אם הובאו ראיות במשפט על פי סעיף זה, שהמסמך למראית עין הוגש לרישום, או הוצג, או נמסר למזכיר בית המשפט, או לעובד מזכירות בית המשפט, שהועמד או נוסד על פי החוקה והחוק של מדינה זאת, יש בכך הנחה, הניתנת להפרכה שהמסמך נמסר מתוך הכוונה שנאמרה בסעיף (א) לעיל.
(ה) מלבד מה שנאמר בסעיף (ו), עבירה תחת סעיף זה, היא עבירה מסוג “Class A misdemeanor”.
(ו) אם הובאו ראיות במשפט על פי סעיף זה, שהנאשם הורשע בעבר על עבירה על פי סעיף זה, העבירה היא מסוג “state jail felony” (פשע שדינו מאסר).
התנהלות מסוג זה נחשבת להתנהלות עבריינית, חוץ-שיפוטית, שאין חלה עליה כל חסינות שיפוטית. אולם כפי שתועד בפרשת השופטת ורדה אלשייך, בפרשת השופטת הילה כהן, ובמקרים אחרים, מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל השתיתה נורמות, על פי הן מותר לשופטים לעסוק בהתנהלות מסוג זה מתוך פשיענות [IMPUNITY].
ו. בית המשפט העליון מונע לאחרונה את הגישה לעיון בתיקים תוך זילות החוק
20במהלך השנים עיינתי בקשר למחקר אקדמי בתיקים רבים של בית המשפט העליוןאולם בשנתיים האחרונותנמנעה הגישה לעיון בהחלטות שכבר התפרסמותוך זילות החוק:
א) פרנקו-סידי ואח’ נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (9073/01 ,1582/02) – בתיקים אלה ברור שהכתבים שהתפרסמו במערכת האלקטרונית מפוברקים. בית המשפט מנע את הגישה לעיון בהנמקה שהתיקים "נגרסו", אולם סירב ומסרב לספק את האסמכתאות הנדרשות בחוק לביעור התיקים – פרסום ברשומות ופרוטוקול ביעור.
ב) רומן זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) – בתיק זה מנע הרשם גלעד לובינסקי את הגישה לעיון בכתבי ההחלטות בתיק הנייר מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) – שהיה אז במשמורת בית המשפט העליון – בהנמקה של "ערבוביה" בתיק. גם בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב ברור ששובשו כתבי בית דין בבית המשפט המחוזי נצרת.
ג) אומ"ץ נ היועמ"ש ואח’ (5514/16) - השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל ונועם סולברג מונעים את הגישה לעיון בהחלטה ובצו על תנאי ללא כל הנמקה.
יש לחשוש, שמטרת הרשמת ליאת בנמלך בנטילת סמכות שיפוט שלא כדין בעניין העיון בפקודת המאסר בתיק זה, גם היא למנוע עיון המותר בדין. אולם נותר לחכות ולראות אם תמצא הנמקה מקורית ויצירתית לזילות החוק, מעבר לאלה המנויות לעיל (א-ג). יחד עם זאת, אין ספק שמניעת העיון בפקודת מאסר עשויה כדין לגבי חושף שחיתויות, בעודו מוחזק בכלא, תציין שפל מדרגה חדש, שכמותו לא נראה עדיין.
היום, 22 למאי, 2017 ____________
                               דר' יוסף צרניק, מבקש העיון
                                בעצמו – בלתי מיוצג