Saturday, April 21, 2018

2018-04-21 האוטיסט האנרכיסט מחבל גם בספרות העברית

2018-04-21 האוטיסט האנרכיסט מחבל גם בספרות העברית
---
היום ב"הארץ":
"מעת לעט": יגאל שוורץ מחבר בין היסטוריה לספרות ומתרחק מהבנאלי
בספר עיון חדש יגאל שוורץ ושלושה חוקרים נוספים מנסים להפוך את הקנון הספרותי המקומי על הראש. גם אם אפשר להתווכח על בחירותיו של שוורץ, הספר מצליח להציג את גלגולי הנרטיב הישראלי
___
בחלק הראשון של הספר, זה העברי והפחות ישראלי, מבקשים שוורץ והחוקרים שעִמו — נירית קורמן, ד"ר יוסף צרניק ושמעון רובינשטיין — להפוך את הקנון על הראש. הם עושים דבר שבעבר היה נחשב בתחום המחקרי ההייררכי מעשה שלא ייעשה, ושמים בשורה אחת את ש"י עגנון, השייקספיר שלנו, עם שני מספרים אזוטריים מופלאים: יצחק שָׁמִי — יהודי ערבי, יליד חברון, שכתב מעט סיפורים יפים על יהודי המזרח וכן נובלה בשם "נקמת האבות" שהיא בעצם ספרות פלסטינית בעברית, כי כולה מתארת מאבק חמולות ערביות על הציר חברון־שכם; ואהרֹן ראובני — סופר שהִרְבָּה כאדם צעיר לנדוד בעולם וכתב טרילוגיה מוֹנוּמנטלית בשם "עד ירושלים", המתארת את חיי היהודים בעיר בזמן מלחמת העולם הראשונה.
את השניים הנידחים הללו באופן אובייקטיבי מציבים שוורץ והחוקרים לצד עגנון תחת הכותרת "פגועי היסטוריה", כלומר שלושה סופרים שעיצבו בחֶרֶט־עטם את מכבֵּש הטראומות הקולקטיביות של תקופתם ואת דרכי המילוט ממנו. לטעמי, זה הֶקְשֵׁר רחב מדי ולא ברור עד הסוף. הוא נראה קצת כהֶדְבֵּק מאולץ. עם זאת, שאפּוֹ על הבחירה בשני היוצרים הנפלאים והחבויים הללו ובחשיפתם מבחינה מחקרית. שוורץ עשה רבות להעלאת שמם של השניים. לא מזמן הוציא לאור את "טחנת החיים", הכולל את כל סיפוריו של שָׁמי וכן בשנות ה–80, בסדרת "הספריה", הוציא לאור באופן מאיר עיניים את "עד ירושלים" של ראובני.

Friday, April 20, 2018

2018-04-20 "תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט בישראל: האם השופטים רשאים לעסוק במרמה בהליכי כליאה?" - התקבל לכנס האירופי למחשוב ממשלתי 2018 בספרד

"תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט בישראל: האם השופטים רשאים לעסוק במרמה בהליכי כליאה?" - התקבל לכנס האירופי למחשוב ממשלתי - 2018 בסנטיאגו דה קומפוסטלה, ספרד
המאמר סוקר את המידע שהוגש לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018), ושנכלל בדו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל (2018) עם ההערה: "התדרדרות חמורה בישרת סוכניות החוק והמשפט כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות… מאשר שיש לראות את ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב.” כמו כן סוקר המאמר ערעור בבית המשפט העליון בנושא המרמה ביישום החתימות האלקטרוניות בבתי המשפט. הערעור נובע מהמקרים של הבלוגרית לורי שם-טוב, המוחזקת במעצר כבר יותר משנה לפני משפט, ורומן זדורוב, המוחזק במאסר כבר יותר מ-10 שנים. הערעור תלוי ועומד לפני בית המשפט העליון מאז 01 לאוקטובר, 2017 - ללא כל החלטה לגופו של עניין.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2018/04/2018-04-20-2018.html


 
תמונות. הכנס האירופי למחשוב ממשלתי יתקיים השנה בסנטיאגו דה קומפוסטלה, ספרד.

תמונות. רומן זדורוב, דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל (2018), לורי שם-טוב.
___



תמונות. המרמה בכתבים האלקטרוניים בבתי המשפט מתועדת בצורה השלמה ביותר בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. החלטה של נציב תלונות הציבור על השופטים בעניין אומרת ש"הפרוטוקולים המפוברקים" וההחלטות בהם היו רק "טיוטות" חסרות תוקף, כיוון שלא נחתמו כדין בחתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001). "החתימה הגרפית" המופיעה על המסמך היא "העתק-הדבק", המבוצע על ידי הקלדנית, והיא חסרת כל תוקף. יחד עם זאת הנציב מציין שהציבור ובעלי דין אינם יכולים להבחין בין "טיוטה" לבין כתב בית דין תקף... ההחלטה המפוברקת עצמה היא על הגשת תלונה סמי-פלילית בדויה נגד עו"ד רפאל ארגז.
___

 
תמונות. החלטה של נשיא בית המשפט המחוזי נצרת על בקשות חוזרות לעיין בפסקי דין עשויים כדין מתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים.  אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט, ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש..." יש לראות את החלטתו זאת של השופט אברהם אברהם כמרמה והפרת אימונים - העלמת עין מדבר עבירה ו/או שותפות לדבר עבירה בבית המשפט המחוזי נצרת בקשר לשלילת חירותו של רומן זדורוב.
__
  
תמונות. החלטה של השופט אברהם היימן לגבי בקשות חוזרות לעיין בנתוני החתימות האלקטרוניות על פרוטוקול והחלטה שלו בעניין המעצר של הבלוגרית לורי שם-טוב, תיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב (14280-04-07) בבית המשפט המחוזי ת"א: "ככל שלמבקש טענות בקשר לאוטנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך כזה, שאינו בקשה לעיון בתיק." יש לראות את החלטתו זאת של השופט אברהם אברהם כמרמה והפרת אימונים בקשר לשלילת חירותה של לורי שם-טוב.
__


תמונה. חתימה אלקטרונית כביכול של שופט על פסק דין במערכת נט-המשפט, עיון באמצעות התכנה הייחודית של לשכת עורכי-הדין:
א) "אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...";
ב) "הונפק עבור: Israeli Courts Authority" - אין מופיעים שמו ותפקידו של אדם כלשהו, שהוא כביכול החותם, והוא כביכול המחזיק בדין במכשיר החתימה האלקטרונית;
ג) "הונפק על ידי: Israeli Courts Authority" - אין יישות מוכרת בחוק בישראל בשם זה, ובוודאי שאינה גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001);
ד) "בתוקף מ: 01/01/2000 עד: 01/01/2099” - ביום 01 לינואר, 2000, חוק החתימה האלקטרונית (2001) לא היה עדיין בתוקף, והנפקת מכשיר חתימה אלקטרונית לאדם בתפקידו כשופט למשך 99 שנים אינה התנהלות סבירה.
ה) אין תאריך החתימה וזמנה מופיעים בין הנתונים.
על פי נתונים אלה לא, הקובץ לא ייחשב על ידי אדם בר-דעת חתום בחתימה אלקטרונית של אדם כלשהו על פי הגדרות מקובלות של חתימה אלקטרונית, ובוודאי שלא ייחשב חתום על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001).
__

תמונה. צרניק נ מדינת ישראל (7631/17) ערעור בבית המשפט העליון. עניינו של הערעור - המרמה ביישום החתימות האלקטרוניות בנט-המשפט, והסתרתן על ידי השופטים בהחלטות הנוגעות לשלילת חירות וכליאה. עד היום לא פסק בית המשפט העליון דבר לגבי הערעור גופו, והתיק כולו נתון תחת "חיסיון מנהלי" ללא הליך ראוי.
____

תל-אביב, 20 לאפריל - מאמר המתאר את המרמה במחשוב בתי המשפט ותוצאותיו לגבי חירות האדם בישראל התקבל בכפוף לבדיקת עמיתים אנונימית לכנס האירופי למחשוב ממשלתי, שיתקיים השנה בסנטיאגו ד קומפוסטלה, ספרד.
המאמר עוסק במפורט במקרי בוחן שהם תיק רומן זדורוב בית המשפט המחוזי נצרת, תיק הבלוגרית העצורה לורי שם-טוב בבית המשפט המחוזי ת"א, וערעור בעניין המרמה ביישום החתימות האלקטרוניות והפעלתן בבית המשפט העליון.
מאמר זה הוא האחרון בסדרת מאמרים בכנסים בינלאומיים, המתעדים את המרמה במחשוב בתי המשפט בישראל.

להלן תקציר המאמר שהתקבל לכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2018) בסנטיאגו דה קומפוסטלה, ספרד

תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט בישראל: האם השופטים ראשים לעסוק במרמה בהליכי כליאה? דר’ יוסף צרניק ערנות לזכויות האדם -אל"מ (ע"ר), תל-אביב, ישראל תקציר: פרסומים קודמים (לדוגמה ECEG2015, ECDG2017) סקרו את המצב בבתי המשפט בישראל לאחר המעבר לניהול תיקים אלקטרוניים ותיעדו הונאה רחבת-ממדים במערכות המידע החדשות בבתי המשפט בישראל, שיש לראותן כשינוי שיטת משטר בלתי מוכרז. כמו כן תועדה התתנהלות מרמתית במחשוב הממשלתי לרוחב זרועות הממשל בישראל. מידע מקיף באותם נושאים הוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ונכלל בדו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל (2018) עם הערה על "התדרדרות חמורה בישרת סוכניות החוק והמשפט כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות… מאשר שיש לראות את ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב.” כאן מובאת סקירה של המידע שהוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם. בנוסף, מתועדות התוצאות של מצב זה לגבי חירות האדם במקרי בוחן אחרונים, יחד עם תגובת השופטים, כשתיעוד המרמה מוצג לפניהם. ביום 01 לאוקטובר, 2017, הוגש ערעור בעניין לבית המשפט העליון של מדינת ישראל. בית המשפט העליון התבקש לפסוק בנוגע להתנהלות השופטים בתיקים האלקטרוניים בבתי המשפט: “האם רשאי בית משפט להמציא לאדם מסמכים, בהליך פלילי, מתוך כוונה שמקבלם יקבל את סמכותם כהחלטות או פסקי-דין, ובו בזמן לשמור בגדר חידה את אמתותם של אותם המסמכים ככתבי בית-דין תקפים?” הערעור מציג מרמה ביישום החתימות האלקטרוניות על כתבי בית דין ובהפעלתן במקרה של העצירה - הבלוגרית לורי שם-טוב ושל האסיר - אזרח אוקראינה רומן זדורוב. מיד לאחר הגשת הערעור בית המשפט העליון הפעיל על התיק "חיסיון" ללא הליך ראוי. בית המשפט העליון מסרב עד היום להסיר חסיון זה למרות בקשות חוזרות ולמרות מכתב מחאה של האגודה לזכויות האזרח. כמו כן, בית המשפט העליון לא פסק עד היום דבר לגופו של הערעור. מספר בלתי ידוע של אנשים מוחזקים היום במאסר שווא בישראל מתוך שיטות פעולה כאלה. הטמעת מערכות מחשוב הונאתיות בבתי המשפט היא סיכון חמור לזכויות האדם ולחברה אזרחית מתוקנת ברחבי העולם. מן הראוי שמומחים למחשוב יקבלו על עצמם תפקיד מרכזי בהגנת זכויות האדם וחברה אזרחית מתוקנת בעידן הדיגיטלי. מילות מפתח: זכויות האדם, חברה אזרחית מתוקנת, מאסר שווא.

Monday, April 16, 2018

2018-04-17 רצח משפחת דוואבשה בדומא - "שמפניה" ומשפט במחשכים...

רצח משפחת דוואבשה בדומא - "שמפניה" ומשפט במחשכים...
משפט במחשכים... הודאות שחולצו בעינויים... כתב אישום שסותר פרסומים בחו"ל על פאשלה רצינית: "פרובוקטור" שהוא איש שב"כ היה מעורב בקשר ולא דיווח לממונים - שוב, סוג של "שמפניה"... מבן אוליאל נסחטה הודאה, שביצע את הרצח "לבדו". אבל עדי ראייה אומרים שהיו שם לפחות שניים...החשש הברור הוא שהחשאיות במקרה זה, כמו במקרים אחרים, נועדה בראש ובראשונה להגן על המערכת עצמה - לחפות על הפאשלות, ועל המתרחש בהתנחלויות ובינן לבין השב"כ... הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי נועדו לא רק להגנת הנאשמים, אלא גם להבטיח את אימון הציבור במערכת המשפט. גם במקרה הזה, אין אימון במערכת המשפט והחוק!
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/04/2018-04-17.html
__
כאן: דיווח נדיר היום
2018-04-17 הפרקליטות ויתרה על הודאות בפרשת דומא | ישראל היום
הפרקליטות ויתרה על כמה הודאות שהוצאו מחשודים ברצח משפחת דוואבשה בעזרת "אמצעים מיוחדים" • עם זאת, לתביעה יש ככל הנראה ראיות אחרות
---
בפתח הדיון, שנערך לפני כשלושה שבועות, נחשף כי המדינה הגישה בקשה לבית המשפט, שבה ביקשה כי יכיר בעינויים כחוקיים. משפחות הנאשמים סיפרו כי בבקשה נכתב שאמנם עינויים אסורים ופסולים על פי חוק בחקירות בישראל, אך למרות זאת הם מבקשים מבית המשפט שיקבע כי לא מדובר באמצעים פסולים, זאת לאור התיק החריג
ברקע: הודאות שחולצו בעינויים, גרסת המדינה סותרת פרסומים בחו"ל
***עובדות יסוד ***
על פי החשד, פעולת טרור יהודי התרחשה ב-31 ביולי 2015, ובה נזרקו בקבוקי תבערה על שני בתי מגורים בעיירה הפלסטינית דומא, כ-25 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם. כתוצאה מן השריפה שפרצה נספו בני הזוג סעד וריהאם דַוָואבְּשֶה ובנם הפעוט בן השנה וחצי עלי סעד דוואבשה. בן המשפחה הנוסף, אחמד דוואבשה בן ה-4, נפצע קשה. על קירות הבית שהוצת רוססו כתובות בעברית.
***כתבי האישום והמשפט גרסת ויקיפדיה=גרסת המדינה***
ב-3 בינואר 2016 הוגשו כתבי אישום נגד בן אוליאל בעבירות של רצח ונגד הקטין בגין תכנון המעשה.[28] הם הואשמו, עם שני נאשמים נוספים, גם בסעיף של חברות בארגון טרור.[29] בכתב האישום נטען שהשניים תכננו את הפיגוע כנקמה על רצח מלאכי רוזנפלד בפיגוע ירי בידי חוליית חמאס בסמוך לצומת קידה, ליד דומא, ביוני 2015.[30] כמו כן האשים השב"כ כי הנחקרים היו חלק מהתארגנות שנקראה "קבוצת המרד", התארגנות שעל פי הפרסומים החלה באוקטובר 2013, ושאפה לבצע פעולות אלימות נגד פלסטינים במטרה לגרום למלחמה בין יהודים ופלסטינים, וכתוצאה מכך להפיל את השלטון ולהמליך מלך על פי ההלכה.[31]
בן אוליאל והקטין נעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. משפטם מתנהל בדלתיים סגורות ותחת צו איסור פרסום בפני הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז.[23] פתיחת המשפט התעכבה בין השאר בגלל חילופים בייצוג המשפטי של בן אוליאל, לאחר שעורכי הדין יורם שפטל ויצחק בם התפטרו במחאה על כך שנאסר עליהם להיפגש עם בן אוליאל, ואף נמנעה מהם האפשרות לשוחח עמו באמצעות הטלפון.[32] לבסוף בנובמבר 2016 נפתח משפט זוטא בשאלת קבילות ההודאות שנגבו מהנאשמים.[33] טענת ההגנה היא שההודאות נגבו בלחץ עינויים, ושהשימוש בהם היה בלתי חוקי מאחר שהנסיבות מראות שהמטרה לא הייתה סיכול פיגועים נוספים.[23] הסיכומים במשפט הזוטא הוגשו בראשית 2018[34] ונכון לחודש מרץ ההליך ממתין להכרעה.[23] מעבר להודאה, כתבי האישום מסתמכים גם על 'פרטים מוכמנים' שלפי כתב האישום בן אוליאל ידע לתאר בהודאתו.
***כרונולוגיה של דיווחי תקשורת***
^ 2015-07-31 יהודים חשודים בהצתה | ניו-יורק טיימס
שני עדים אומרים שראו שני רעולי פנים עומדים מחוץ לבית וצופים כשהמשפחה בערה.
^ 2015-09-04 טרוריסיטים ישראליים, ילידי ארה"ב | ניו-יורק טיימס
מציינים שבדומה לברוך גולדשטיין, החשודים בפרשה זאת ואחרות הם יהודים אמריקאים. כמו כן, שהרבנים של המתנחלים אינם מגנים את המעשים באופן גורף. מזכירים כדוגמאות לטרוריסטים יהודיים מתוצרת חוץ:
א) מאיר אטינגר (אז בן 24) - נכדו של מאיר כהנא.
ב) מרדכי מאייר (אז בן 18) - ממעלה אדומים
ג) אפרים חאנציס (אז בן 27)
ד) אבייתר סלונים ()
ה) אנשי המחתרת היהודית בשנות ה-80
ו) יצחק גינצבורג - "רב" בישיבה ביצהר - כמי שמגדל את הדור הבא
^ 2015-09-07 שליח האו"ם: חששות עקב כך שאין מאסרים | איי.פי.
http://www.businessinsider.com/ap-un-envoy-concerned-over-lack-of-arrests-in-west-bank-arson-2015-9
^ 2015-09-10 יעלון: יודעים מי הרוצחים בדומא, אבל לא מגלים כדי לא לחשוף מקורות | ידיעות
יותר מחודש לאחר פיגוע ההצתה בכפר שבו נרצחו ריהאם וסעד דוואבשה ובנם הפעוט עלי, שר הביטחון אמר בטקס הרמת כוסית עם צעירי הליכוד: "יש לנו קושי לבסס ראיות וכרגע אנחנו לא מעמידים לדין כדי לא לחשוף מקורות מודיעיניים"
^ 2015-09-10 מקורות ביטחוניים בישראל - הרוצח בדומא עבד עלינו | תיקון עולם
לפחות ארבעה (4) השתתפו במעשה וצפו בבני המשפחה כשהם נשרפים... בין החשודים שנמנו בניו-יורק טיימס אטינגר, מאייר וחאנציס... אולם חאנציס כנראה אינו שותף לקשירת הקשר... מקור בטחוני בישראל אומר לי שאחד מקושרי הקשר, אך לא המצית, היה סוכן שב"כ. הוא לא מסר את שמו. הוא אמר: "אחד מאנשי המעגל הפנימי של הרוצחים - לא אחד מהרוצחים עצמם - היה סוכן שב"כ ופרובוקטור - סוג של אבישי רביב... האפשרות של סוכן שיצא מכלל שליטה בפרשת משפחת דוואבשה גם יכול להסביר את הכשל של השב"כ בזיהוי הקשר לפני ביצוע הפעולה... המצב מעלה שאלות שונות, חלקן מטרידות מאד: מי הוא המתנחל שהיה "הסוכן הפרובוקטור"? ולמה המקור שלי מתכוון במונח זה? המונח מרמז על מישהו שבפועל הסית לפשע בדרך כלשהי, גם אם לא ביצע אותו. אם זה המצב - אם השב"כ הפעיל אדם להסית לעבריינות, אבל לא ידע מראש על הפעולה עצמה - זהו מעשה חמור של הרשויות. למעשה זה יכול להיות חזרה על רצח רבין. אלא שהפעם זה הביא למותם של שלושה... שאלות נוספות: האם הסוכן הוא אחד מאלה שבמעצר? או שהסוכן עדיין חופשי? אם הסוכן עדיין חופשי, האם יואשם ויועמד לדין? נראה לי שזה לא סביר, כיוון שזה יאלץ את השב"כ להסביר את הקשר שלו עם הסוכן, איך גויס, איך תוגמל, וכו' זה עלול להיות קן צרעות, שהשב"כ ינסה להימנע ממנו בכל מחיר... ולסיום - אם הייתה פה פאשלה רצינית והשב"כ הסית לפשע, אך נכשל במניעתו - זה יהיה כתם שחור לשב"כ. לא הראשון, ובוודאי שלא האחרון...
^ 2015-12-01 לאחר עתירה של שני ח"כים - השב"כ עצר שני חשודים נוספים בפרשת רצח דוואבשה | תיקון עולם
טיפול זרועות הביטחון בפרשת רצח דוואבשה פתטי... אם לא רשלונות פושעת... שתי עתירות לבג"ץ נגד היועמ"ש ושר הביטחון אומרות שהם מסרבים להגיש כתבי אישום... העתירה השנייה טוענת שאסור להפלות מקורות מודיעיניים בעשיית הצדק...
^ 2015-12-24 עמירם בן אוליאל הודה ברצח בני משפחת דוואבשה | תיקון עולם
בינתיים, העיתון פורוורד פרסם מאמר היום, שבו זיהה חשוד שני - אלישע אודס, אזרח ארה"ב. אני זיהיתי עוד קודם את ישראל קלר, אזרח ארה"ב גם הוא. מחצית החשודים הם אזרחי ארה"ב...
^ 2015-12-15 יעלון על עצורי פרשת דומא: "אין לנו ראיות להעמיד אותם לדין" | מעריב
שבוע אחרי הפרסום על שלושה עצורים בהצתה, שר הבטחון מבהיר כי הדרך למשפט עוד ארוכה. גורם בטחוני: "מדובר בתיק סבוך שהפענוח בו עוד רחוק"
^ 2016-01-03 עמירם בן אוליאל מואשם ברצח משפחת דוואבשה | ידיעות
חצי שנה אחרי ההצתה, שגרמה למות שלושת בני משפחת דוואבשה בכפר הפלסטיני דומא, הואשמו צעיר מירושלים ברצח ונער מהשומרון בקשירת קשר לביצוע הרצח ממניע גזעני.
ב-30 ביולי בשעה 23:00 לבש בן אוליאל מכנסיים כהים ושתי חולצות כהות. בן אוליאל יצא מביתו במאחז "גאולת ציון", לקח את התיק, ובהתאם לסיכום עם הנער הלך לעבר המערה. באותה עת בילה הנער עם צעירים רבים אחרים במאחז "גבעת הבאלדים". בשלב מסוים עזב הנער את המאחז במטרה לחבור לבן אוליאל.
^ 2016-01-03 הרצח בדומא: עמירם בן אוליאל הודה במעשה, נער נוסף הודה בתכנון ההצתה | מעריב
לשם כך, הכין בן-אוליאל תיק עם שני בקבוקים מלאים בנוזל דליק, סמרטוטים, מצית, קופסת גפרורים, כפפות ותרסיס צבע שחור. ב-30 ביולי בלילה לבש בן-אוליאל בגדים כהים ויצא מביתו עם התיק כדי להיפגש עם הנאשם הקטין במערה במאחז המכונה "יישוב הדעת". לאחר שלא פגש בקטין, החליט בן-אוליאל לבצע את הפיגוע לבדו.
מסיבה שאינה ידועה לפרקליטות, המפגש המתוכנן לאותו לילה לא יצא אל הפועל. בהגיעו של בן אוליאל למערה הוא לא מצא את הנער ולאחר שהמתין כשעה – הוא החליט לצאת לבצע את הפיגוע לבדו, קם והחל ללכת לכיוון דומא.
^ 2016-01-03 פרשת דומא: עמירם בן אוליאל מואשם ברצח משפחת דוואבשה | הארץ
עמירם בן אוליאל הואשם בשלוש עבירות רצח וקטין הואשם במעורבות בפרשה. שני חשודים נוספים יואשמו באלימות כלפי פלסטינים. צו איסור הפרסום בפרשה יוסר חלקית
^ 2016-01-05 אלישע אודס - עוד חלאה מהאליטה של המתנחלים | תפוז
"מהאליטה של השומרון": זה הנער שנאשם בסיוע לרצח דוואבשה
אמו אשת חינוך ואביו רב יישוב בשומרון, שמתגוררים בבית גדול ומטופח. "בחור טוב ממשפחה טובה", סיפר שכן של אלישע, הנער שנאשם בפרשת הרצח בדומא. כיצד בכל זאת התגלגל הנער למרכז הפעילות של הטרור היהודי על פי האישומים המיוחסים לו?
^ 2017-08-01 מחיצה בין נאשם "תג מחיר" לעו"ד | NEWS1
שהם קיבל את ערעורה של המדינה וקבע: ההחלטה האם להורות על הצבת מחיצה בין אסיר ביטחוני לעורך דינו היא במסגרת שיקול דעתו המקצועי של מנהל הכלא
אלישע אודס, המואשם בעבירות "תג מחיר" ובראשן מעורבות ברצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא, ייפגש עם עורך דינו כאשר ביניהם מפרידה מחיצה - כמקובל לגבי אסירים ביטחוניים. כך קובע (31.7.17) שופט בית המשפט העליון, אורי שהם.
אודס מואשם בחברות בארגון טרור, בתכנון רצח בני משפחת דוואבשה, בהצתות ובביצוע עבירות נוספות ממניע גזעני. בית המשפט המחוזי מרכז (השופט ארז יקואל) קיבל את עתירתו נגד הוראת מפקד כלא איילון בנוגע להצבת המחיצה בינו לבין עורך דינו. אולם שהם קיבל - בהליך נדיר - את בקשתה של המדינה לערער על ההחלטה וגם קיבל את הערעור לגופו.

Saturday, April 14, 2018

2018-04-14 "פסקת ההתגברות" וחוק "עוקף בג"ץ"- הבית בוער!



    Joseph Zernik was live.
    31 mins ·
    2018-04-14 "פסקת ההתגברות" וחוק "עוקף בג"ץ"- הבית בוער




    צפו בוידאו: https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10215712769833639/
    יוטיוב: https://www.youtube.com/watch?v=y-DKGHjxNw4
    ---
    שלום לצופים,
    בתור הקדמה: אני תומך נחרץ במאבק בשחיתות השלטונית, ומתנגד נחרץ לגירוש מבקשי המקלט. פרשת "פסקת ההתגברות ועוקף בג"ץ קשורה לשני העניינים האלה גם יחד. בשבוע האחרון פנו אלי מספר אנשים, לחוות דעה בעניין. הם הניחו, שאני מתנגד לפסקת ההתגברות ועוקף בג"ץ. אבל העמדה שלי בעניין קצת יותר מורכבת.
    נתחיל בעובדות בפרשת מבקשי המקלט: באוגוסט 2017, המדינה הגישה לבג"ץ "הסכם סודי" עם "מדינה שלישית" (רואנדה), תחת חיסיון. בג"ץ ערך דיון סודי, שלא במעמד העותרים ב"הסכם הסודי" זה. העותרים לא יכלו לוודא בכלל שקיים "הסכם סודי עם המדינה השלישית".
    באוגוסט 2017, בעקבות הליך כזה, בג"ץ אישר את גירוש מבקשי המקלט.
    מאוחר יותר, התגלה, מחוץ לבית המשפט, ש"ההסכם" עם רואנדה לא היה ולא נברא.
    בפברואר, 2018 פרופ' שלמה מור-יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אדם ישר ומצפוני, התראיין אצל ניר גונטז’' ואמר: "אין שאלה אם יש הסכם. בית המשפט, שאני מאוד מעריך אותו, ראה את ההסכם. אז יש הסכם." אבל כשנשאל אם ההסכם חתום, סירב לענות: "יש דברים שיש להם חשאיות, ולכן לא אתייחס... אני יודע מה אתה שואל, אני לא רוצה לענות."
    בהמשך, בא כוח העותרים ,עו"ד איתי מק, אמר שכל הליך העתירה באוגוסט היה "בלוף", כולל "החיסיון" בבג"ץ, והעניין הוא בכלל הפרה של "דיני חוזים".
    בהמשך, בא כוח העותרים, עו"ד אביגדור פלדמן, דרש את גילוי ה"הסכמים" הסודיים עם רואנדה ואוגדנה (שניהם לא היו ולא נבראו).
    ברור שגם הפרסום של הממשלה על הסכמים עם גרמניה ואיטליה היה כוזב - גם גרמניה וגם איטליה הכחישו את קיום ההסכמים האלה.
    רק לאחר שהעובדה שלא היו בכלל הסכמים עם אומות זרות נחשפה מחוץ לבית המשפט, בג"ץ חזר בו מהאישור של גירוש מבקשי המקלט.
    הקואליציה, בתגובה - הודיעה שתעביר חוק "עוקף בג"ץ" בעניין.
    האופוזיציה, לעומת זאת, יצאה למלחמת חרמה בטענה שחוק "עוקף בג"ץ" היא הפרת עקרונות היסוד של "הדמוקרטיה".
    אז מה התרחש כאן?
    דיונים משפטיים ב"הסכמים" חסרי תוקף, בלתי חתומים, מוכרים כבר מאות שנים ברחבי העולם כשיטת הונאה משפטית טיפוסית. ברחבי העולם דובר האנגלית קיים כבר מאות שנים חוק מיוחד, שאוסר התנהלות כזאת בבית המשפט. איך קוראים לו??? קוראים לו "חוק ההונאות" STATUTE OF FRAUDS. לכן, המסקנה הפשוטה היא, שמה שהתרחש באוגוסט הוא ששופטי בג"ץ, הממשלה, הפרקליטות בראשות שי ניצן, והיועמ"ש אביחי מנדלבליט עסקו בצוותא חדא בהונאה משפטית!
    ואין מדובר פה על הונאה משפטית סתם: מדובר פה על הונאה שנועדה לשלוח עשרות אלפי אנשים אל הבלתי נודע, אל סכנת נפשות...
    אז מה זה אומר על המצב הכללי?
    המצב המתמשך שאנחנו חווים בישראל בשנים האחרונות הוא כשל שיטת המשטר. התפקוד של שלוש רשויות השלטון בישראל – המבצעת, השופטת, והמחוקקת - כושל ונגוע בשחיתות.
    איך פותרים מצב כזה?
    הפתרון אינו פשוט, הוא קשה ומורכב:
    דבר ראשון: צריך להכיר בכך, שזהו מצב מסוכן, כי יש לו נטייה להפוך לעימות פנימי אלים. יש צורך בשינוי מהותי בתרבות האזרחית בישראל. צריך לעודד תרבות של ישרה - בפרט במערכת החוק והמשפט. במיוחד יש להצטער על כך ששכבת המשכילים - האינטליגנציה – שותקת.
    דבר שני: אין מה לעשות בעניין בשלב זה. שיפוץ קוסמטי לא ישנה דבר. צריך לתת לתהליך הקריסה למצות את עצמו, עד שכל הגורמים המעורבים יכירו במצב, ויהיו מוכנים לפעול לתיקון יסודי.
    לסיכום: אני לא טקטיקן פוליטי, ואני לא עוסק בעימותים מזדמנים. הצגתי פה תמונה יותר רחבה של העניין, וניסיתי להצדיק את עמדתי: אני מתרכז בעיקר – קריסת שיטת המשטר.



Wednesday, April 11, 2018

2018-04-12 עוקף בג"ץ, פיסקת התגברות...

Image may contain: text Image may contain: text and outdoor No automatic alt text available.
2018-04-12 עוקף בג"ץ, פיסקת התגברות...
---
שאלו אותי היום כמה אנשים מה דעתי על "פיסקת ההתגברות", ו"עוקף בג"ץ". דעתי בנושא היא כמו דעתי בעניין "טקס הדלקת המשואות". אסור לנו להיגרר אחרי תעתועי המושחתים:
* אני נגד השחיתות השלטונית ואני נגד הגירוש.
* יש לנו שלוש רשויות - מחוקקת, מבצעת, ושופטת, ושלושתן מושחתות ללא תקנה. 
* השחיתות של נתניהו ומרעיו אינה עושה הופכת את בית המשפט העליון, או את מנדלבליט וניצן, או את הכנסת לפחות מושחתים...
הריבים ביניהם מבחינתי הם רק הסחת הדעת... שיעקפו זה את זה ויתגברו זה על זה עד שיתעייפו... 
מה שנחוץ פה הוא תיקון בסיסי של שיטת המשטר!

2018-04-11 בג"ץ ומבקשי המקלט - סיבוב נוסף...

2018-04-11 בג"ץ ומבקשי המקלט - סיבוב נוסף...
מפגינים נגד הגירוש - בג"ץ: הסכם גירוש - או שחרור לכל הפליטים
כאן: אמש ניתן פס"ד בעתירות האחרונות של עו"ד איתי מק בשם סיגל קוק אביבי, ושל ואביגדור פלדמן: "הצו הארעי שניתן במסגרת העתירות יעמוד בתוקפו לפרק זמן נוסף של 14 ימים אשר במהלכם יוכלו המשיבים לגבש את מדיניותם בנסיבות החדשות". התרגיל של הקבוע של המדינה, שבג"ץ היה שותף לו באוגוסט - של דיון בהסכמים מפוברקים תחת חיסיון - לא עבר הפעם: "הובהר כי לעת הזו הקרקע ההסכמית המעודכנת טרם הוכשרה לביצוע מתווה ההרחקה שלא מרצון עם מי שהמשיבים קראו: "המדינה השלישית השנייה". " ברקע: באוגוסט המדינה הגישה תחת חיסיון "הסכם עם מדינה שלישית" (רואנדה), ובג"ץ קיבל אותו תחת חיסיון וניהל דיונים במעמד צד אחד - כך שהעותרים לא יכלו לוודא בכלל את אמיתות ההסכם. בהמשך התברר שלא היה ולא נברא. לאחר שהתרמית התגלתה, עו"ד איתי מק תיאר את כל התרגיל כ"בלוף". והשבוע עו"ד אביגדור פלדמן דרש לגלות הן את "ההסכם" מאוגוסט עם רואנדה, והן את "ההסכם" הנוכחי עם אוגנדה. כאמור, בסופו של דבר בג"ץ נאלץ להודות שאין למדינה הסכמים בכלל... קראו את פסק הדין המלא: 2018-04-10 בג"ץ 679/18 סיגל קוק אביבי ו-118 אח' נ. ראש הממשלה ושר החוץ; 733/18 עו"ד אביגדור פלדמן נ מדינת ישראל ואח': פסק דין




Monday, April 9, 2018

2018-04-09 לורי שם-טוב ורומן זדורוב: האם שופטים רשאים לעסוק במרמה בהחלטות על כליאה? העליון מתקשה להחליט

לורי שם-טוב ורומן זדורוב: האם שופטים רשאים לעסוק במרמה בהחלטות על כליאה?  העליון מתקשה להחליט
בערעור שהוגש לבית המשפט העליון בראשית אוקטובר 2017, מתבקש בית המשפט העליון לפסוק בשאלה פשוטה לכאורה: האם מותר לשופט לעסוק במרמה ("פברוק") בהחלטות ופסקי דין בעניין חירות האדם (מאסר או מעצר)? בית המשפט העליון, שמנסה להשליט בישראל "מהפכה חוקתית" מבית מדרשו של אהרן ברק, על סמך חוק היסוד כבוד האדם וחירותו, מתקשה להחליט בשאלה זאת... 
היום הוגשו ראיות נוספות בתיק הערעור, מתיק בו נידונה הבלוגרית לורי שם-טוב למאסר על תנאי על "הפרת חוק הגנת הפרטיות" - כשפירסמה שמנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן היה פטור בפועל מהוראות החוק בעניינים כספיים אישיים.  בתיק זה עסק השופט רענן בן-יוסף במרמה אפילו לגבי מספרם וזהותם של השופטים שישבו בדין... וברור שלאף אחד מהם לא הייתה כל סמכות לדון בתיק. יתרה מכך, ברור שפסק הדין הוא מסמך חסר כל תוקף - מהסוג הנקרא על ידי השופטים "טיוטה" (חתום בחתימה אלקטרונית מפוברקת, מרמתית).    
היום גם הוגשו שוב בקשה להסרת חיסיון, שהופעל על התיק ללא הליך ראוי, ובקשה למתן החלטות.
יש לקוות שבית המשפט העליון יתעשת ויחליט במהרה בערעור זה - הנוגע לזכויות יסוד ולחירותו של כל אדם בישראל.  נציב זכויות האדם של האו"ם לא התקשה בעניין, וסיכם את המצב בדו"ח על ישראל לשנת 2018: "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".
     

תל-אביב, 09 לאפריל -  בקשה להוספת ראיות הוגשה הבוקר בתיק צרניק נ מדינת ישראל ואח' (7631/17).  הערעור עוסק במרמה של שופטים בהחלטות ופסקי דין לגבי שלילת חירות - כליאת אנשים.  כתב הערעור מביא שתי דוגמאות ברורות לעניין זה  - החלטות של השופט אברהם היימן בבית המשפט המחוזי ת"א בעניין המעצר עד תום ההליכים של הבלוגרית לורי שם-טוב, ופסקי הדין של השופטים יצחק כהן (עבריין המין), אסתר הלמן, והמתחזה חיים גלפז בבית המשפט המחוזי נצרת בעניין מאסר העולם של רומן זדורוב.
השאלה העומדת בבסיסו של הערעור מוגדרת בכתב הערעור כך:
"האם רשאי בית משפט להמציא לאדם מסמכים, בהליך פלילי, מתוך כוונה שמקבלם יקבל את סמכותם כהחלטות או פסקי-דין, ובו בזמן לשמור בגדר חידה את אמתותם של אותם המסמכים ככתבי בית-דין תקפים?"
המרמה הבסיסית בה עוסק הערעור נובעת מהונאה רחבת ממדים בפיתוחה, הטמעתה והפעלתה של מערכת נט-המשפט.  עם הפעלת המערכת בשנת 2010, עברו בתי המשפט לניהול תיקים וכתבים אלקטרוניים, וחתימות השופטים על החלטות ופסקי דין אמורות להיות חתימות אלקטרוניות.  אבל המערכת בנויה באופן שמאפשר לשופטים לסלף בקלות את החתימות ואת המסמכים.  הדוגמה המוכרת ביותר היא כמובן "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. אבל פרשת ורדה אלשייך הייתה רק קצה הקרחון...
התוסף שהוגש אתמול אומר בין השאר: 
"לגבי החתימות האלקטרוניות על מסמך "פסק הדין", כתב השופט רענן בן-יוסף כבר בהחלטתו מיום 12 למרץ, 2018   "… בית המשפט אינו מתמצא בעניינים הטכניים בהם עוסקת הבקשה.”
המצב בו שופט מחוזי טוען בשנת 2018, שמונה (8) שנים לאחר הנהגת מערכת נט-המשפט, ושבע עשרה (17) שנים לאחר החלת חוק החתימה האלקטרונית (2001), שאינו מבין כיצד מופעלות החתימות האלקטרוניות, בשעה שהוא אמור להפעיל אותן פעמים רבות ביום במסגרת מילוי תפקידו, מעלה חששות כבדים לגבי כשירותו ו/או ישרתו של השופט. בדומה, יש לתהות לגבי כשירותם ו/או ישרתם של עורכי דין, המופיעים בשגרה בבתי המשפט, אך טוענים לעתים קרובות, שאינם מבינים כיצד פועלות החתימות האלקטרוניות וכיצד מתנהלים הכתבים האלקטרוניים בנט-המשפט."
בית המשפט העליון מתקשה להחליט בערעור, אבל נקט בסדרת פעולות תמוהות:
א) מיד עם הגשת הערעור הופעל עליו "חיסיון" ללא הליך ראוי. בית המשפט העליון מסרב להסיר חיסיון זה גם לאחר מכתב מחאה של האגודה לזכויות האזרח לרשם בית המשפט ולנשיאת בית המשפט העליון, ולאחר בקשות חוזרות.
ב) בית המשפט העליון פסק בעניין זה פסיקה תקדימית: למרות שזהו ערעור הנובע מתיק פלילי והערעור עוסק בשאלת הליכי כליאה ושלילת חירות - זהו ערעור "בעל אופי אזרחי". לכן המערער חוייב בתשלום אגרה והפקדת פיקדון.
ג) בהמשך, בית המשפט העליון שלח הודעת תשלום חסרת כל תוקף ("מפוברקת") על הסכום המופרך של 20,000 ש"ח.  לאחר שההודעה הוגשה חזרה לבית המשפט עם הסבר שזהו כתב בית דין חסר תוקף וחסר סמכות, הופחת הפקדון ל- 7,500 ש"ח...
יש כאלה שאומרים שהמצב משקף רק "טעויות", או תרבות ישראלית של "חפיף". תירוצים כאלה אינם עומדים במבחן השכל הישר. התוסף שהוגש היום מסכם את המצב לגבי התנהלות השופטים במערכת נט-המשפט כך:
"הממצאים... מעצימים את החששות, שבענייני כליאה ושלילת חירות האדם, שופטים בבתי המשפט בישראל מפרסמים מסמכים, הנחזים על ידי הציבור ובעלי דין ככתבי בית דין תקפים ושרירים, אך למעשה בעיני השופטים עצמם הם מסמכים חסרי כל תוקף - “טיוטות” בלבד. בו בזמן, השופטים מנסים לסכל כל ניסיון להבהיר את אמתותם, או חוסר אמיתותם של מסמכים שהתפרסמו ככתבי בית דין. מערכת נט-המשפט מותאמת במיוחד למטרות אלה... "
מידע שהוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של ישראל כלל אוסף נרחב של כתבי בית דין מסולפים ומפוברקים מבתי המשפט בישראל. המידע סוכם על ידי נציב זכויות האדם כך:
"ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות... יש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."
יש לקוות שבית המשפט העליון יתעשת גם הוא, ויחליט בקרוב בערעור העומד ותלוי לפניו.

להלן הבקשה להוספת ראיות שהוגשה אתמול בבית המשפט העליון:



בבית המשפט העליון

צרניק נ מדינת ישראל ואחרים רע”א 7631/17
המגיש: שם: דר' יוסף צרניק - המערער
כתובת: ת"ד 33407, ת"א
הצדדים:
המערער:
דר’ יוסף צרניק
בעצמו, בלתי מיוצג
המשיבים:
1. מדינת ישראל
על ידי פרקליטות המדינה
2. לורי שם-טוב (עצירה)
על ידי עו"ד יהונתן רבינוביץ’
3. מרדכי לייבל (עציר)
על ידי עו"ד עדן פוליטקין
4. צבי זר (עציר)
על ידי עו"ד נאוה דהאן

בקשה להגשת תוסף, ותוסף ד’ לערעור - שם-טוב נ פרקליטות מחוז ת"א-פלילי (29531-02-17) בבית המשפט המחוזי ת"א
החתום מטה, המערער בתיק זה, מגיש בזאת בקשה להוספת תוסף, ותוסף ד’ לערעור - שם-טוב נ פרקליטות מחוז ת"א-פלילי (29531-02-17) בבית המשפט המחוזי ת”א:

חשיבות: חירות האדם, חופש הביטוי, חופש העיתונות
1. תיק שם-טוב נ פרקליטות מחוז ת"א-פלילי (29531-02-17) בבית המשפט המחוזי ת"א מתעד הליך פלילי בעניין כליאה מצד אחד, ומצד שני – פסיקה כביכול בעלת חשיבות בעניין זכויות יסוד - חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל. ב"פסק הדין" בערעור נידונה המערערת לורי שם-טוב למאסר על תנאי על "הפרת חוק הגנת הפרטיות". האישום בו מדובר הוא פרסום, שהראה שמנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן היה פטור בפועל מקיום הוראות החוק בעניינים כספיים אישיים. הן במשפט עצמו, והן בערעור טענה לורי שם-טוב, שפרסום זה מוגן תחת חופש הביטוי וחופש העיתונות. טענה זאת נדחתה הן במשפט והן בערעור.

"פסק הדין" בערעור מיום 25 לפברואר, 2018, אומר

"'עניין ציבורי' המצדיק פגיעה בפרטיות אדם על ידי פרסום, הינו עניין כזה שיש לציבור תועלת בידיעתו, אם לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים, ואם לשיפור אורחות חייו... מדובר בנוסחה גמישה למדי, אשר הקביעה לגבי תכנה תיעשה על-פי השקפתו האובייקטיבית של בית המשפט. פרשנות זו יש עימה, לדעתנו, משום החמרה עם כלי התקשורת..."

"פסק הדין" עצמו אומר שהוא מייצג "החמרה עם כלי התקשורת". קיים חשש ברור שבפועל, "נוסחה גמישה למדי" זאת וה"החמרה עם כלי התקשורת" יביאו לסנדקות של פקידי המשטר העוסקים בהתנהלות אסורה ולרדיפת אנשי תקשורת וחושפי שחיתויות.  יתרה מזאת, יש לראות בהמצאת "נוסחה גמישה למדי" על מנת להבחין, לאחר מעשה, בין פרסום המוגן תחת חופש הביטוי וחופש העיתונות לבין מעשה פלילי התנהלות שיפוטית מביכה. בנוסף, יש לראות ב"נוסחה גמישה למדי", עמומה ומעורפלת, לאבחנה בין זכות "חוקתית" לבין מעשה עברייני, הפרה חמורה של זכויות האדם. על פי "פסק דין" זה, איש לא יוכל לדעת מראש, האם הוא עוסק במימוש זכויות יסוד או בעבריינות.

2. אולם האם יש בתיק הנ"ל "פסק דין" עשוי כדין, תקף ובר-אכיפה?
הראיות מצביעות על שיבושים חמורים בהליכים ובכתבים בתיק הנ"ל, ומעלים חשש ברור ש"פסק הדין" בתיק הנ"ל אינו נחשב בעיני השופטים עצמם ככתב בית דין כלל, והוא “טיוטה” בלבד.

כמה שופטים? מי הם? האם היו מוסמכים כדין?
3. על פי מספר עדי ראיה מהימנים, הקראת "פסק הדין" שובשה - שכן ישבו בדיון רק שני (2) שופטים, ולא שלושה (3) כנדרש בדין. השנים זוהו כרענן בן-יוסף ואברהם היימן. לעומת זאת, השופט רענן בן-יוסף הנפיק סדרת החלטות בעניין מספרם וזהותם של השופטים בדיון הקראת "פסק הדין" (צרופות א-ג), שאינן עומדות בקנה אחד עם השכל הישר וסותרות זו את זו, ביניהן:

א)החלטה בפתקית" מיום 12 למרץ, 2018 (תמונה 1), אומרת: “השופטים שישבו בדין בעת הקראת פסק הדין היו, בן יוסף רענן, אירית קלמן, וקפאח ציון.”


תמונה 1. שם-טוב (עצירה) נ פרקליטות מחוז ת"א-פלילי (29531-02-17) בבית המשפט המחוזי ת"א - "החלטה בפתקית" של השופט רענן בן-יוסף מיום 12 למרץ, 2018, על בקשה לעיון בנתוני החתימות האלקטרוניות של "פסק הדין”.
 --- 

ב) אף אחת מההחלטות הסותרות שכתב השופט רענן בן-יוסף בעניין זהותם ומספרם של השופטים שישבו בהקראת "פסק הדין" אינה עומדת בקנה אחד עם יומני בית המשפט. לאחר שעניין זה הובהר לשופט רענן בן-יוסף, הנפיק החלטה מיום 15 למרץ, 2018, האומרת:

ד. הטעות תתוקן. כך יעודכן ביומני השופטים, הן אלה ששמעו את הערעור וכתבו את פסק הדין, והן ביומני השופטים שהשתתפו רק בשימועו.
ה. למרות התקלות, יש להדגיש, שהשופטים שישבו בדין בעת שמיעת הערעור, הם אלה שכתבו את פסק הדין…
ז. בכך לא נפגעה כל זכות של המערערת ולא נגרם בעניינה כל עיוות דין.

ג) בהמשך הועלו סוגיות נוספות לגבי תקינות ההליכים והרישומים:
מהם ההליך הראוי והרישום הראוי לשינוי לאחר מעשה של יומני בית המשפט?
האם הייתה סמכות כלשהי לשופטים שישבו בדין בעת שמיעת הערעור?
הנתונים הרשומים במערכת נט-המשפט, רשימת "גורם שיפוטי", מראים על "תום טיפול" ביום 29 ליוני, 2017, ביחס לארבעה (4) שופטים, ואינם מראים כל "תחילת טיפול" ביחס לשופט כלשהו לאחר אותו יום (תמונה 2). זאת – בשעה שכל הדיונים לשמיעת הערעור התנהלו לאחר יום 29 ליוני, 2017.
בתגובה על סוגיות אלה, הנפיק השופט רענן בן-יוסף "החלטה בפתקית" מיום 19 למרץ, 2018, האומרת: “החלטתי מדברת בעד עצמה ואין מה להוסיף לה" (תמונה 3).



תמונה 2. שם-טוב (עצירה) נ פרקליטות מחוז ת"א-פלילי (29531-02-17) בבית המשפט המחוזי ת"א -רשימת "גורם שיפוטי" במערכת נט-המשפט-גישת הציבור. הרישומים מראים על "תום טיפול" ביום 29 ליוני, 2017 ביחס לארבעה (4) שופטים, ואינם מראים כל "תחילת טיפול" ביחס לשופט כלשהו לאחר אותו יום (תמונת מסך מיום 16 למרץ, 2018).
----

תמונה 3. שם-טוב (עצירה) נ פרקליטות מחוז ת"א-פלילי (29531-02-17) בבית המשפט המחוזי ת"א - "החלטה בפתקית" של השופט רענן בן-יוסף מיום 19 למרץ, 2018, על בקשה לעיון בנתוני החתימות האלקטרוניות של "פסק הדין”.
 ---- 

האם קיים בתיק פסק דין אמתי (אותנטי), תקף ובר-אכיפה? או רק "טיוטה"?
4. לגבי החתימות האלקטרוניות על מסמך "פסק הדין", כתב השופט רענן בן-יוסף כבר בהחלטתו מיום 12 למרץ, 2018 (תמונה 1) "בית המשפט אינו מתמצא בעניינים הטכניים בהם עוסקת הבקשה.”
המצב בו שופט מחוזי טוען בשנת 2018, שמונה (8) שנים לאחר הנהגת מערכת נט-המשפט, ושבע עשרה (17) שנים לאחר החלת חוק החתימה האלקטרונית (2001), שאינו מבין כיצד מופעלות החתימות האלקטרוניות, בשעה שהוא אמור להפעיל אותן פעמים רבות ביום במסגרת מילוי תפקידו, מעלה חששות כבדים לגבי כשירותו ו/או ישרתו של השופט. בדומה, יש לתהות לגבי כשירותם ו/או ישרתם של עורכי דין, המופיעים בשגרה בבתי המשפט, אך טוענים לעתים קרובות, שאינם מבינים כיצד פועלות החתימות האלקטרוניות וכיצד מתנהלים הכתבים האלקטרוניים בנט-המשפט.

5. מימוש העיון בנתוני החתימות האלקטרוניות כביכול במערכת נט-המשפט ביחס למסמך "פסק הדין" מיום 25 לפברואר, 2018, העלה שהמסמך אינו חתום בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001), וכן אינו חתום באופן שיחשב על ידי בר דעת כחתימה אלקטרונית של אדם כלשהו על פי הגדרות מקובלות של חתימה אלקטרונית.
לראיה (תמונה 4):
א) כללי: אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...”; 
ב)הונפק עבור: “Israeli Courts Authority” - אין שם איש ותפקידו, שהוא החותם כביכול, ושהוא המחזיק כדין כביכול בכלי החתימה האלקטרונית מופיע בנתונים אלה;
ג)הונפק על-ידי: “Israeli Courts Authority” - אין גוף מוכר בדין בישראל בשם “Israeli Courts Authority”, ובוודאי שאין גורם מאשר על-פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) בשם זה;
ד) "בתוקף מ: 01/01/2000 עד 01/01/2099” - ביום 01/01/2000 עדיין לא חוקק ולא הוחל חוק החתימה האלקטרונית, והנפקת כלי חתימה אלקטרונית למשך 99 שנה לאדם בתפקידו כשופט אינה התנהלות סבירה ותקינה;
ה) אין תאריך וזמן החתימה מופיעים בין הנתונים כלל.



תמונה 4. "חתימה אלקטרונית" של שופט במערכת נט-המשפט, כפי שהיא נקראת בתכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין, וכפי שנמצאה לגבי מסמך "פסק הדין" מיום 25 לפברואר, 2018 בתיק שם-טוב נ פרקליטות מחוז ת"א-פלילי(29531-02-17).
---

6. בעקבות גילוי נתוני "החתימות האלקטרוניות" חסרי התוקף על מסמך "פסק הדין" מיום 25 לפברואר, 2018, הוגשה בקשת נוספת ביום 29 למרץ, 2018, לעיון ב"פסק-דין עשוי כדין בתיק דנן, ככל שהוא קיים; לחלופין – הצהרת בית המשפט שאין בנמצא פסק דין עשוי כדין בתיק דנן, ופסק הדין שהתפרסם חסר תוקף ובטל מיסודו(צרופה ד).
בקשה זאת אומרת בחלקה:
ה) החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי ת”א) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה:
(1) ש"החתימות הגרפיות" המופיעות על כתבי בית דין בנט-המשפט, הן תמונות המודבקות על ידי הקלדנית, והן חסרות כל תוקף;
(2) שמסמכים בנט-המשפט, שאינם חתומים כדין בחתימה אלקטרונית על-פי חוק החתימה האלקטרונית (2001), הם "טיוטות" בלבד, אינם כתבי בית דין תקפים, ואינם בני אכיפה
בתגובה הנפיק השופט רענן בן-יוסף החלטה מיום 29 למרץ, 2018 (תמונה 5), האומרת:
"בית המשפט אינו עוסק בתיק זה עוד.”


תמונה 5. שם-טוב (עצירה) נ פרקליטות מחוז ת"א-פלילי (29531-02-17) בבית המשפט המחוזי ת"א - החלטה של השופט רענן בן-יוסף מיום 29 למרץ, 2018, על בקשה לעיון בפסק-דין עשוי כדין, ככל שהוא קיים; לחלופין – הצהרת בית המשפט שאין בנמצא פסק דין עשוי כדין בתיק דנן, ופסק הדין שהתפרסם חסר תוקף ובטל מיסודו.
---

השופט רענן בן-יוסף לא סיפק כל בסיס בדין להחלטה ש"בית המשפט אינו עוסק בתיק זה עוד". החלטה זאת נחזית כעומדת בסתירה לתקנות העיון (2003), תקנה 4(ב), האומרת:

(ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו...

לפיכך, נחזית החלטה זאת של השופט רענן בן-יוסף כסירוב לפסוק בעניין שבו היה עליו לפסוק. לחלופין נחזית החלטה זאת כהודאה, שלא הייתה כל סמכות לשופטים, שישבו בדין בתיק הערעור הנ”ל, ובכללם השופט רענן בן-יוסף; ש"פסק הדין" מיום 25 לפברואר 2018 חסר כל תוקף; ושאין בתיק זה כל פסק דין עשוי כדין, תקף ובר-אכיפה.

סיכום 
7. לאחר סדרת ההחלטות של השופט רענן בן-יוסף, נותרו ישרתו ותקפותו של מסמך "פסק הדין” מיום 25 לפברואר, 2018, מפוקפקות במקרה הטוב. זאת – בשעה שמסמך זה ממשיך להתפרסם במערכת נט-המשפט- גישת הציבור. יש לראות בנסיבות אלה הפרה חמורה של הזכויות להליך ראוי ולמשפט הוגן ופומבי – הן של העצירה לורי שם-טוב והן של כל תושבי מדינת ישראל.

8. הצרופות לתוסף זה:
א) בקשה (מס’ 6) מיום 08 למרץ, 2018, לעיון בנתוני החתימות האלקטרוניות של השופטים ר. בן-יוסף, ש. יניב, וצ. גורפינקל, לגבי כתב פסק-דין מיום 25 לפברואר, 2018 בתיק דנן, ככל שהם קיימים;
ב) בקשה מיום 12 למרץ, 2018, למתן החלטה על בקשת עיון (מס’ 6);
ג) בקשה חוזרת מיום 14 למרץ, 2018, למתן החלטה על בקשת עיון (מס’ 6);
ד) בקשה (מס’ 8) מיום 29 למרץ, 2018, לעיון בפסק-דין עשוי כדין בתיק דנן, ככל שהוא קיים; לחלופין – הצהרת בית המשפט שאין בנמצא פסק דין עשוי כדין בתיק דנן, ופסק הדין שהתפרסם חסר תוקף ובטל מיסודו.

לפיכך, הממצאים בתיק שם-טוב נ פרקליטות מחוז ת"א-פלילי(29531-02-17) המתועדים לעיל ובצרופות שלהלן, מעצימים את החששות, שבענייני כליאה ושלילת חירות האדם, שופטים בבתי המשפט בישראל מפרסמים מסמכים, הנחזים על ידי הציבור ובעלי דין ככתבי בית דין תקפים ושרירים, אך למעשה בעיני השופטים עצמם הם מסמכים חסרי כל תוקף - “טיוטות” בלבד. בו בזמן, השופטים מנסים לסכל כל ניסיון להבהיר את אמתותם, או חוסר אמיתותם של מסמכים שהתפרסמו ככתבי בית דין. מערכת נט-המשפט מותאמת במיוחד למטרות אלה... המצב המתועד בתיק שם-טוב נ פרקליטות מחוז ת"א-פלילי גם מעלה חששות לגבי כשירותם ו/או ישרתם של עורכי דין, שהופיעו כבאי כוחם של הצדדים בהליך זה.

                                            _________________
תאריך: 09 לאפריל, 2018, דר’ יוסף צרניק – המערער
                                          בעצמו, בלתי מיוצג